פרק טו – בונה סותר בבית וכלים

א,א – האם בניין לשעה אסור מהתורה בניין לשעה הוא בניין טוב שיכול לעמוד זמן רב אלא שהכוונה לפרקו תוך זמן מסוים, כמו המשכן. אמרו

ב,א – המיישר קרקע המיישר קרקע אפילו כל שהיא, כדי שתהיה ראויה להילוך או בניה, הרי זה בונה ואסור מן התורה. במה דברים אמורים, כשמיישר

ג,א – חיבור ארעי לקרקע ולבית אסור מדרבנן ביצה לב, ב: "בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה, וגזרו רבנן על בנין עראי

ד,א – אוהל קבע ואוהל ארעי וכמה זמן הוא ארעי למדנו בשבת קלח, א, שאוהל קבע אסור מהתורה וארעי אסור מדרבנן. וכן בביצה לב, ב:

ה,א – בדיני אוהל בעניין סתירת אוהל ארעי בשינוי הסדר, כתבתי שמותר, כמובא בשש"כ כד, כב. ובחזו"א נב, ז, כתב להחמיר, מפני שאין לדעתו סדר

ו,א – בנייה בכלים (הרחבה להערה 5) ביצה כב, א: "בית שמאי סברי יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים, ובית הלל סברי אין בנין בכלים

ז,א – מהו החיבור האסור בכלים ומהו הרפוי המותר כתב בב"י שיג, ו, לעניין מיטה של פרקים, בשם הכלבו בשם הראב"ד, שאין מקפידים עליהם אם

ח,א – תיקון כלים באופן רפוי – הכנסת ידית מטאטא ברפיון לכאורה בבית שהתרגלו להשתמש במטאטא שהמקל שלו מחובר ברפיון, והוא מתפרק מעת לעת, מותר

ט,א – פתיחת כיור שנסתם האוסרים נשענו על המובא בכתובות ס, א: "תניא נחום איש גליא אומר: צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת

י,א – מחתך מחתך הוא דווקא במידה, אבל אם חיתך כדרך משחק ומתעסק אין בזה מלאכת מחתך כלל (מנחת חינוך מצוות השבת מוסך השבת לב).

יא,א – קופסאות שימורים משנה (שבת קמו, א): "שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות (תאנים יבשות), ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי". ושם בגמרא הובאה

יב,א – פתיחת שקית חלב בנוסף למקורות שהובאו בהערה 6 משבת קמו, א, לעניין שבירת חבית תאנים וחבית יין, וקריעת חותלות, אמרו בגמרא בביצה לא,

יג,א – פתיחת פקקי מתכת של בקבוקים אין בפתיחת פקקים אלו חשש סותר, שכן למדנו שמותר להסיר מגופת חבית (משנה שבת קמו, א), והמגופה היתה

יד,א – הפרדת גביעים אפשר להביא ראיה למתירים מדברי הרמב"ם בהלכות יו"ט, ד, ח: "שני כלים שהן מחוברין בתחלת עשייתן, כגון שתי נרות או שני