יג – פתיחת בקבוקים

פורסם בקטגוריה פרק טו - בונה סותר בבית וכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-15-13/

יג,א – פתיחת פקקי מתכת של בקבוקים

אין בפתיחת פקקים אלו חשש סותר, שכן למדנו שמותר להסיר מגופת חבית (משנה שבת קמו, א), והמגופה היתה עשויה מחומר שונה מן החומר של החבית, ובה היו סותמים את החבית. וכשרצו ליטול את מה שבחבית, היו מסירים את המגופה. וכן ממש מותר להסיר את הפקקים.

אלא שנחלקו מצד מתקן כלי שהוא תולדה של מכה בפטיש. שלדעת רשז"א פתיחת הבקבוק הופכת את המכסה לכלי, היינו לפקק הברגה.

אולם המגיד משנה ביאר, שכאשר אינו מתכוין כלל אין על זה שם מלאכה (כמובא בהערה 9), וממילא כיוון שמכוון לפתוח את הבקבוק אין שם מלאכה על זה שנעשה פקק. וכן פסק למעשה בהר צבי (מכה בפטיש ב). וכ"כ בס' בנין שבת (מכה בפטיש כא, א), ומנו"א (ח"ב א, 29). אלא שרשז"א השיב שכוונת הפותח גם לעשות פקק טוב. ואכן נראה לענ"ד שהטענה העיקרית להתיר היא, שהפקק היה קיים לפני כן.

ומ"מ גם רשז"א מקבל את יסוד דברי המגיד משנה, ולכן אם יזרוק את הפקק אחר הפתיחה, מוכח שבאמת אינו מתכוון לעשות פקק, ואף שנעשה פקק – מותר.

ולמעשה חששו לאיסור: שש"כ ט, יח; ארח"ש יב, יז; הלכות שבת בשבת (ע' תשנא); שו"ת דברות יעקב (ג, סט); ספר הקטן והלכותיו (ח"א כ, נז). וכתב בשש"כ ט, יח, עפ"י רשז"א, שהפתרון לעשות בפקק נקב. אמנם עיין בארח"ש יב, הערה ל, שרשז"א פקפק בהיתר זה, שמניין להתיר לעשות נקב שלא לצורך המאכל עצמו. ע"כ. אמנם החוששים לשיטתו העדיפו לעשות כן כדי להימלט מספק דאורייתא, אף שאולי נכנסים לספק דרבנן. ומ"מ העצה הטובה לפי רשז"א לזרוק את הפקק כמבואר לעיל.

לעומת זאת כתבו להיתר: דבר יהושע ב, מה; ציץ אליעזר יד, מה, א; יחו"ד ב, מב; אול"צ ח"ב כז, ח; שו"ת שואלין ודורשין (ד, יט); אשמרה שבת (ח"א א, יח). וכך מורים הרב אליהו והרב ליאור.

ובהלכות שבת בשבת (עמ' תשמט-תשנ), אסר לפתוח גם פקק של פלסטיק שתוך פתיחתו נפרד מהרצועה התחתונה שנשארת על הבקבוק, והאיסור משום מחתך. ובארח"ש יב, יט, הזכיר שיש בזה שתי דעות, והוסיף שגם הרב קרליץ אסר משום מכה בפטיש, וריש"א חשש למחתך. והרב רובין ממחברי ארח"ש כתב מאמר (בהליכות שדה גליון 102) להתיר זאת. וכך דעת רשז"א להתיר, משום שמחתך הוא רק כאשר מתכוון למידה מסוימת, וכאן הוא נחתך במקום הנוח. וכך מובא במאור השבת (ח"ב ע' תקנ). ומשום קורע אין לאסור, כשם שהתירו לקרוע חותלות (שבת קמו, א). וכ"כ בבנין שבת (י, ב), שאין על זה שם מחתך. וכן מבואר בבדי השולחן (קמה, סק"ו, לרב חיים נאה). וכיוצא בזה כתב לעניין קריעת נייר טואלט ביבי"א (ט, קח, קפה), ואול"צ (ח"ב כז, הערה ז), ומנו"א (ח"ג טז, 29), שלא חששו בזה למחתך.

פורסם בקטגוריה פרק טו - בונה סותר בבית וכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן