פרק ח – ברכת הפירות ושהכל

ח,א – טעם ברכת 'העץ' ו'האדמה' ו'שהכל', להלכות: א, ג, ה, ו. ליקוטי הלכות ברכת הפירות א: "קבעו רבותינו ז"ל ברכה מיוחדת לפירות… ולא כללו

ב,א – בירך על פרי אדמה וכיוון להוציא גם פרי עץ שו"ע רו, ב, היו לפניו פרי אדמה ופרי עץ, ובירך על פרי האדמה ונתכוון

ג,א – עניין ברכת שהכל לכאורה יש לתמוה מדוע פוטרים בברכת 'שהכל' מאכלים שמקורם מהחי, כבשר, דגים, ביצים וכל מוצרי החלב והגבינות. והלא ברכת 'שהכל' נועדה

ה,א – דין צלף והנלמד ממנו הרחבת הערה 3 – אם אותם עלים וגבעולים ראויים לאכילה ואף נוטעים את העץ על דעת לאוכלם אלא שאינם

ו,א – פירות בוסר שלוש דעות בפירות בוסר: א) לשו"ע רב, ב, ורוה"פ, מהרגע שהפרי התחיל לגדול, האוכלו מברך את ברכתו למרות שאפשר לאוכלו רק בשעת

ז,א – פירות שגדלו בעציץ שאינו נקוב על פירות הגדלים בעציץ שאינו נקוב מברכים את ברכתם הרגילה הואיל וגדלו מתוך אדמה. וגם בתרו"מ הם חייבים, אלא

ח,א – הערה 8 בספר וזאת הברכה בירור הלכה טז, המציא מבחן לשאלה אם נתרסקו לגמרי או לא, שאם המשקל הסגולי השתנה ברכתו 'שהכל'. אולם

ט,א – ממרח תמרים כתבתי: "על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים 'העץ', ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש. שהואיל ולא נתרסקו לגמרי, לא איבדו את צורתם

י,א – מחית פירות כתבתי: "ואם נותרו בתוך הרסק חתיכות פרי, הרי שלא נתרסק לגמרי, ויברך על חתיכות הפרי 'העץ' ויפטור את כל הרסק (בא"ח

יא,א – כשאוכלים שוקולד או סויה ופרי מה יברכו תחילה המהדרים מדקדקים, שאם רוצים לאכול מאכל סויה או שוקולד, וגם פרי עץ או אדמה המונחים

יב,א – קורנפלקס כתבתי: "על קורנפלקס העשוי מפתיתי תירס, כיוון שהתירס רוסק ומראהו השתנה מאוד, מברכים 'שהכל'". ואמנם כתב באול"צ ח"ב מו, מא, שעל קורנפלקס

יג,א – אורז כתבתי שברכת האורז המבושל 'מזונות', וכפי שנפסק בשו"ע רח, ז. אמנם יש ראשונים שחולקים על כך, וסוברים שברכתו 'האדמה'. ועיין ב"י שם,

יד,א – פרי שרגילים לאוכלו חי ואכלו מבושל בשו"ע הרב רב, טז, מבואר, שפרי שרגילים לאוכלו חי ולא מבושל, אם בישולו אינו משנה אותו לרעה, כיוון

טו,א – מוצץ פרי המוצץ פרי ושואב ממנו את הנוזלים בלבד, נחלקו אם נחשב כאוכל ומברך את ברכת הפרי, או כשותה ומברך 'שהכל'. לדעת הפר"ח

טז,א – הצריך לברך על מרק צלול שקיבל טעם מירקות וגם על ירקות אם בנוסף למרק הצלול שקיבל את טעמו מהירקות יש לו גם ירקות שצריך