ארכיון הקטגוריה: ט"ז – ליל הסדר

א – הקדמה

לפני שנתחיל בפרטי הלכות הסדר, נסקור בקצרה את המצוות שאנו מקיימים בליל הסדר. שני עניינים מרכזיים עומדים במוקד ליל הסדר: הראשון: זיכרון היציאה ממצרים מעבדות לחירות, והתבוננות במשמעות החירות הישראלית. השני: העברת המסורת לדורות הבאים. כל זה כלול במצווה מן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ב – ההכנות לסדר

כפי שלמדנו אחד משני העניינים המרכזיים של ליל הסדר הוא העברת המסורת של יציאת מצרים לבנים ולבנות. כדי לשמור על ערנותם של הילדים הקטנים אנו משנים בסדר הפסח דברים רבים, ועל ידי כך מעוררים את התעניינותם: מטבילים את הירק פעמיים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ג – הקערה

לפני תחילת הסדר צריך להכין את ה'קערה' שבה מונחים כל המאכלים המיוחדים של ליל הסדר. סידור הקערה על השולחן אינו רק כדי שכל המאכלים יהיו מזומנים לפנינו, אלא גם מפני שכל מאכל נועד להזכיר ולהדגיש רעיון מסוים, ואנחנו צריכים שכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ד – סידור הקערה

בתלמוד לא נזכרה ה'קערה' אלא אמרו שמביאים לפניו מצה חזרת וחרוסת ושני תבשילים (פסחים קיד, א), והראשונים כתבו להניח את כל המאכלים הללו על קערה. וכן מובא בשולחן ערוך (תעג ד). אמנם אין בזה חיוב, אלא העיקר הוא שכל המאכלים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ה – קדש – קידוש

את הסדר פותחים בקידוש, ועניינו לציין את קדושת ישראל ואת קדושת חג הפסח. בכל הקידושים של שבתות וימים טובים אנו אומרים: "זכר ליציאת מצרים", משום ששורש קדושת ישראל החל להתגלות ביציאת מצרים, שאז נודע שבחר ה' בישראל להיות לו לעם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ו – ארבע כוסות

תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר כדי להרבות בשמחת הגאולה, וכביטוי לחירות. ואמנם בכל יום טוב יש מצווה לשמוח על ידי שתיית יין, אולם בפסח הוסיפו חכמים ותיקנו לשתות ארבע כוסות על סדר ההגדה, כדי שעניין השמחה יבוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ז – היין

אמרו חכמים (פסחים קח, ב) שכדי לקיים את המצווה בשלמות, יש למזוג (למהול) את היין של ארבע הכוסות במים, שאם לא כן יהיה היין כבד ויגרום לשכרות. ואף שגם יין כזה משמח על ידי האלכוהול שבו – המצווה לשתות את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ח – שיעור היין והכוס

כדי לקיים את מצוות ארבע כוסות או כל שתיית כוס יין של מצווה, כגון: בקידוש, הבדלה, ברכת המזון ונישואין, צריך שכמות היין שבכוס תהיה בעלת חשיבות. וקבעו חכמים שצריך להניח בכוס לכל הפחות 'רביעית הלוג', ואם הניח בכוס פחות משיעור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ט – שיעור השתייה

לכתחילה טוב להדר לשתות את כל היין שבכוס, וכיוון שהכוס צריכה להכיל לכל הפחות שיעור 'רביעית' (75 מ"ל, ו-150 מ"ל למהדרים) ישתה שיעור 'רביעית'. ואם לקח כוס גדולה שמכילה יותר מ'רביעית', לכתחילה טוב שישתה את כל היין שבכוס, ואם אינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י – מצוות הסבה

תיקנו חכמים שיסב אדם בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית היין, משום שבכל דור צריך אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא עתה לחירות משעבוד מצרים, שנאמר (דברים ו, כג): "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם". כדי שהרגשת החירות תהיה ניכרת גם בהתנהגות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"א – כיצד מסבים

כיום אין רגילים להסב על גבי מיטות, ולכן צריך לבאר כיצד יש להסב בליל הסדר על גבי כסא: במקום לשבת זקוף צמוד למשענת, ימשוך את פלג גופו התחתון קדימה אל מרכז הכסא, כך יוכל להשעין את גבו על משענת הכסא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ב – דין מי ששכח להסב

האוכל כ'זית' מצה בלא הסבה, כיוון שלא קיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים, לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולאכול כ'זית' מצה בהסבה. וגם אם כבר ברך ברכת המזון, יחזור ליטול ידיו ויברך המוציא ויאכל כ'זית' מצה בהסבה. אבל לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ג – האם מותר לאכול או לשתות אחר כוס ראשונה?

מן הדין הרוצה לשתות אחר הכוס הראשונה עוד יין רשאי, אך לכתחילה ראוי להיזהר שלא לשתות יין בין כוס ראשונה לשנייה, כדי שלא ישתכר עד שלא יוכל לקרוא את ההגדה בריכוז הראוי. אבל מותר לשתות משקים שאינם משכרים, כמו מיץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ד – רחץ – נטילת ידיים לפני אכילת הכרפס

אחר הקידוש אוכלים את הכרפס, שהוא מין ירק, ותיקנו לאוכלו כדי ליצור שינוי שיעורר את הילדים לשאול מדוע בכל הלילות אין רגילים לאכול ירק לפני הסעודה והלילה הזה אנו אוכלים ירק לפני הסעודה (רש"י ורשב"ם פסחים קיד, א). ועוד טעם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ט"ו – כרפס

כפי שלמדנו, תיקנו חכמים לאכול אחר הקידוש ולפני אמירת ההגדה מין ירק טבול במשקה, כדי ליצור שינוי בסדרי הסעודה, שתמיד רגילים לאכול ירקות בתוך הסעודה אחר שנטלו ידיים, ואילו בליל הסדר אוכלים מעט ירק לפני אמירת ההגדה ולפני הנטילה לסעודה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ט"ז – יחץ – חציית המצה האמצעית

מסדרים בקערה שלוש מצות, ולאחר אכילת הכרפס וקודם אמירת ההגדה, עורך הסדר וכל מי שהניחו לפניו שלוש מצות בוצע את האמצעית שבהן, את החלק הגדול שומרים ל'אפיקומן' ואת השני משאירים בין שתי המצות השלמות (שו"ע תעג, ו). הטעם לכך, מפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ז – מגיד – פתיחת ההגדה

אחר חציית המצה האמצעית, מסירים את המפית שעל המצה העליונה. ועורך הסדר מגביה את כל הקערה או לפחות את המצות, כדי שהמסובים יראום, ואומר: "הא לחמא עניא", ומבאר את משמעות המילים למסובים. בסיום "הא לחמא" עורך הסדר מניח את הקערה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ח – דיני אמירת ההגדה

המהרהר את ההגדה בליבו, לא יצא ידי חובת סיפור יציאת מצרים, שנאמר: 'וְהִגַּדְתָּ', הרי שצריך להוציא את הסיפור בפיו. אבל אין צורך שכל אחד מהמסובים יאמר את ההגדה בפיו, שהעיקר הוא שעורך הסדר או אדם אחר יאמר בקול והשאר ישמעו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

י"ט – מנהגי אמירת ההגדה

כאמור, אין נוהגים לומר את ההגדה בהסבה, משום שצריך לאומרה מתוך כובד ראש ויראת שמים (מ"ב תעג, עא, עפ"י השל"ה). אמנם בתוך הרצינות של אמירת ההגדה יש חדווה ושמחה, על שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו (ע' כה"ח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ – מצוות אמירת ההלל בליל הסדר

בזמן שבית המקדש היה קיים היו אומרים הלל בעת הקרבת קרבן הפסח, וחוזרים ואומרים הלל בעת אכילתו בלילה (פסחים צה, א). עיקר טעם אמירת ההלל בליל פסח הוא כדי לומר שירה, שכל יהודי צריך לראות את עצמו בליל פסח כאילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"א – כוס שנייה – לשו"ע לא יברך לפניה ולרמ"א יברך

המחלוקת המעשית והמשמעותית היחידה שבין מנהגי העדות השונות בדיני ליל הסדר היא בשאלת ברכת "בורא פרי הגפן" לפני שתיית הכוס השנייה והרביעית. לדעת הרבה ראשונים צריך לברך 'הגפן' לפני שתיית כל אחת מארבע הכוסות, ואף שאין מסיחים את הדעת בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ב – מצוות אכילת מצה

מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן מצה, שנאמר (שמות יב, יח): "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת". ומצה זו צריכה להיות שמורה, שנאמר (שמות יב, יז): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ויש מהדרים לקיים את המצווה במצה שנעשתה ביד לשם המצווה (עיין לעיל יב, ד). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ג – חשבון שיעור כזית לקיום המצווה מהתורה

בעקבות הגלויות נתעורר ספק מהו שיעור כ'זית', לדעת הרמב"ם הוא מעט פחות מנפח שליש ביצה, ולדעת בעלי התוספות הוא כשיעור נפח מחצית הביצה. למעשה, מחמת הספק נוהגים להחמיר כשיטת התוספות ששיעור כזית הוא כנפח מחצית הביצה. וחישבו נפח מחצית הביצה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ד – מנהג הספרדים בשיעור כזית

מנהג הספרדים שלא לחשוש כלל לשיטת ה'נודע ביהודה' ו'החזון איש', מפני שמסורת השיעורים עברה באופן מסודר מדור לדור בלא שינויים, ואף במצוות מהתורה אין חוששים לשיטת ה'חזון איש'. לפי זה שיעור נפח כזית לכל היותר כשליש מצת מכונה (לפי החישוב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ה – שיעור אכילת פרס

אחר שלמדנו, שכמו בכל שיעורי האכילה שבתורה, כדי לקיים את מצוות אכילת המצה צריכים לאכול כשיעור כזית, צריך להוסיף שהאכילה נחשבת לאכילה אחת בתנאי שנעשתה תוך פרק זמן של 'אכילת פרס'. אבל אם אכל כשיעור חצי זית ולאחר עשר דקות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ו – סדר אכילת המצה

נוטלים ידיים בברכה, ועורך הסדר מגביה את שלוש המצות שלפניו, וכיוון שהעליונה והתחתונה שלמות, יש לו לחם משנה, ומברך "המוציא לחם מן הארץ". לאחר סיום הברכה ישמיט את המצה התחתונה מידו, כדי שיישארו בידיו המצה העליונה השלמה והאמצעית החצויה, שמבטאת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ז – מצוות אכילת מרור

מן התורה מצוות אכילת מרור בליל ט"ו בניסן תלויה באכילת קרבן הפסח, שנאמר (במדבר ט, יא): "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ". וכיוון שאין אנו יכולים להקריב בזמן הזה קרבן פסח, מצוות אכילת מרור כיום מדברי חכמים (פסחים קכ, א). טובלים את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ח – כורך

אחר אכילת המרור, כורכים כזית מרור בתוך כזית מצה, טובלים אותו בחרוסת, ויש שגם בזה מנערים מהמרור את כל החרוסת שדבקה בו (מ"ב תעה, יט), ויש שאין מסירים את החרוסת מהמרור של הכורך (כה"ח תעה, לב). ואומרים: "זכר למקדש כהלל…" … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

כ"ט – המתקשים לאכול שיעורי המצות

כפי שלמדנו, שיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה, ובליל הסדר צריכים לאכול ארבעה או חמישה זיתים. אחר ברכת 'המוציא' וברכת 'על אכילת מצה' אוכלים שיעור שני זיתים, האחד לברכת 'המוציא' והשני לברכת 'אכילת מצה', וגם כדי לצאת ידי השיעור המחמיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל – איזה חולה פטור מאכילת מצה ומרור

אדם שאינו יכול לאכול שיעור כזית (שליש מצה) בשום דרך, ישתדל לאכול מצה בשיעור זית של ימינו, שיש סוברים שזהו שיעור זית. אבל לא יברך עליו "על אכילת מצה", משום שלדעת הרבה פוסקים אינו יוצא בזה ידי מצוות אכילת מצה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"א – זמן אכילת המצה המרור והאפיקומן

זמן אכילת המצה והמרור הוא עד חצות הלילה, ואם לא הספיק לאכול את המצה והמרור לפני חצות, יאכלם לאחר חצות בלא ברכה. ואף את ה'אפיקומן' צריך לכתחילה לאכול לפני חצות הלילה. היסוד לכך נעוץ במחלוקת תנאים, שלדעת רבי אלעזר בן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ב – מנהגי הסעודה – צלי, ביצים

בתקופת המשנה היו מקומות שנהגו שלא לאכול צלי בליל פסח, מפני שקרבן הפסח היה נאכל צלי, והיה זה נראה כאילו אוכלים מבשר הפסח מחוץ לחומות ירושלים. והיו מקומות שנהגו לאכול צלי בליל פסח, ורק נזהרו שלא לצלות שה שלם, מפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ג – צפון – אפיקומן

בסיום הסעודה אוכלים שיעור כזית (כשליש מצת מכונה) מן המצה החצויה ששמרו מתחילת הסדר, והיא נקראת 'אפיקומן'. ואין אוכלים אחר ה'אפיקומן' דבר עד השינה, כדי שטעם המצה ישאר בפה (שו"ע תעז, א; תעח, א). כשאין במצה החצויה ששמרו ל'אפיקומן' שיעור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ד – שני טעמים לאכילת האפיקומן – שני זיתים.

כפי שלמדנו, לדעת רבים אכילת ה'אפיקומן' היא זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בסוף הסעודה (רז"ה, רמב"ן, או"ז, רא"ש ועוד). אולם צריך להוסיף שלדעת כמה מגדולי הראשונים (רש"י, רשב"ם) באכילת ה'אפיקומן' מקיימים את עיקר מצוות אכילת מצה שצריכה להיות בסיום הסעודה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ה – אמירת הלל והלל הגדול וברכת השיר

לאחר ברכת המזון שותים כוס שלישית, ולאחר מכן מוזגים כוס רביעית, כדי לומר עליה את ההלל והלל הגדול. ועוד לפני ההלל אומרים: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ…" ויש נוהגים לפתוח את הדלת להראות שהלילה הזה משומר מן המזיקים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ו – כוס חמישית – כוס של אליהו

ספק גדול התעורר בהלכה לגבי הכוס החמישית. יש אומרים שמצווה מן המובחר לשתות כוס חמישית, וישתה את הכוס הרביעית בסיום ההלל, ואת הכוס החמישית בסיום הלל הגדול והברכה שאחריו. ויש אומרים שרק הרוצה לשתות עוד יין מצאו לו חכמים עצה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ז – האם מותר לשתות קפה או מיץ אחר סיום הסדר?

כבר למדנו שתיקנו חכמים לאכול בסיום הסעודה את ה'אפיקומן' זכר לקרבן הפסח שהיה נאכל על השובע, וכשם שאסור היה לאכול אחר בשר הפסח דבר אחר, כדי שיישאר טעמו בפיו, כן אסרו חכמים לאכול אחר ה'אפיקומן'.[34] וכן אסור אז לשתות יין, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה

ל"ח – מצווה לספר וללמוד את ההלכות כל הלילה

יש נוהגים לקרוא אחר ההגדה שיר השירים, שהוא רומז לאהבה שבין הקב"ה וישראל. ואף שכבר יצאנו ידי חובת הסיפור ביציאת מצרים באמירת ההגדה, מצווה להרבות בכל ליל ט"ו בניסן בסיפור יציאת מצרים ובניסים ובנפלאות שעשה ה' לאבותינו, עד שתחטפנו שינה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר | כתיבת תגובה