חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ל"ד – שני טעמים לאכילת האפיקומן – שני זיתים.

כפי שלמדנו, לדעת רבים אכילת ה'אפיקומן' היא זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בסוף הסעודה (רז"ה, רמב"ן, או"ז, רא"ש ועוד). אולם לדעת כמה מגדולי הראשונים (רש"י, רשב"ם) באכילת ה'אפיקומן' מקיימים את עיקר מצוות אכילת מצה שצריכה להיות בסיום הסעודה, שכן צריך לאכול את המצות עם קרבן הפסח, וכיוון שאת הפסח צריך לאכול על השובע, כך גם את המצה. ואף שמברכים על המצה בתחילת הסעודה, לדעתם עיקר הכוונה לצאת ידי מצוות מצה צריכה להיות בסיום הסעודה בעת אכילת ה'אפיקומן'.

לכתחילה טוב לכוון בעת אכילת ה'אפיקומן' לשני הטעמים: זכר לקרבן פסח, ולשם אכילת המצה. ולשני הטעמים יש לאכול את ה'אפיקומן' בהסבה, אלא שאם שכח להסב, לטעם שהוא זכר לקרבן פסח אין צורך לחזור ולאוכלו בהסבה, אבל לדעה שאוכלים את ה'אפיקומן' לשם מצת מצווה – ההסבה מעכבת. ולכן לכתחילה יש לחזור ולאכול את ה'אפיקומן' בהסבה. אבל מי שכבר שבע וקשה לו לאכול עוד כ'זית' מצה, אינו צריך לחזור ולאכול את ה'אפיקומן' בהסבה, מפני שהוא יכול לסמוך על הטעם העיקרי שה'אפיקומן' זכר לקרבן פסח. ועוד, שגם לדעת הרשב"ם, כיוון שהתכוון לצאת ידי חובת אכילת מצה בתחילת הסעודה, אף שזה לא הזמן הראוי לכוון לפי דעתו, מכל מקום כבר יצא ידי חובתו, ולכן ההסבה ב'אפיקומן' אינה מעכבת.

יש נוהגים לאכול שיעור שני 'זיתים' מה'אפיקומן', או מפני שרוצים לבטא בזה את החביבות של המצה, ולכן אוכלים ממנה שיעור חשוב שיש בו כדי לסיים את השביעה (מהרי"ל), או מפני שרוצים לרמז בזה כנגד שני הטעמים, כ'זית' אחד זכר לקרבן פסח, וכ'זית' אחד לשם אכילת מצה (ב"ח). אבל אין זה חיוב, ומי שאינו רוצה לאכול שיעור שני 'זיתים', יאכל שיעור כ'זית', ויכוון בו כנגד שני הטעמים.

בפשטות למדנו ששיעור כ'זית' הוא כשליש מצת מכונה, ושני 'זיתים' הם כשני שליש מצת מכונה. אלא שחישוב זה הוא לפי השיטה המחמירה (תוספות), וכיוון שאכילת ה'אפיקומן' היא מצווה מדברי חכמים, ואכילת שני ה'זיתים' שנויה במחלוקת, אפשר לקיים את מצוות ה'אפיקומן' באכילת שליש מצה ובשעת הצורך חמישית מצה. וכבר למדנו שכל האוכל את המצה ברציפות, בודאי הספיק לאכול בזמן של אכילת פרס.[31]


[31]. בשו"ע כתב לאכול כ'זית' ל'אפיקומן'. ובדרכי משה כתב דברי המהרי"ל לאכול שני 'זיתים', וכ"כ במ"ב תעז, א: "לכתחילה טוב שייקח שני זיתים", וכ"כ בכה"ח תעז, א. ומספר החינוך כ"א משמע שאפשר להסתפק בפחות מכ'זית', וכתב בערוה"ש תעז, ג, שבשעת הדחק אפשר להסתפק בפחות מכ'זית', שה'אפיקומן' רק נועד להזכיר את הפסח. וכמה אחרונים כתבו שיכול לכוון שה'זית' האחד שאוכל יעלה לשתי הכוונות.

לגבי שיעור כ'זית', עי' בהלכה כג והע' 20 ו-25, שמפני הספק במצוות מהתורה או במצוות שמברכים עליהם אנו מחמירים כדעת התוס' הסוברים שכ'זית' הוא כנפח חצי ביצה, אבל במצוות דרבנן שאין מברכים עליהן, כדוגמת אכילת 'אפיקומן', אפשר לילך על פי הרמב"ם, ששיעור 'זית' הוא פחות משליש ביצה, שהוא כחמישית מצת מכונה. ואף ידי ההידור לאכול שני 'זיתים' אפשר בשעת הצורך לצאת בשיעור כזה, שכן למדנו שלשיטת הרבה גאונים וראשונים 'זית' הוא כשיעור 'זית' שלנו, ואזי בחמישית מצה יש כמה 'זיתים'. לגבי שיעור אכילת פרס, עי' בהלכה כה והערה 22.

ט"ז - ליל הסדר

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן