כג – חשבון שיעור כ’זית’ לקיום המצווה מהתורה

בעקבות הגלויות נתעורר ספק מהו שיעור כ’זית’, לדעת הרמב”ם הוא מעט פחות מנפח שליש ביצה, ולדעת בעלי התוספות הוא כשיעור נפח מחצית הביצה. למעשה, מחמת הספק נוהגים להחמיר כשיטת התוספות ששיעור כ’זית’ הוא כנפח מחצית הביצה. וחישבו נפח מחצית הביצה ויצא שהוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה גם במצות יד קשות, שעוביין דומה לעובי מצת מכונה.

וכן מוסכם על כל חכמי הספרדים ורוב חכמי אשכנז. אולם אחד מגדולי האחרונים באשכנז, בעל ה’נודע-ביהודה’, מתוך חשבונות שחישב, הסיק שהביצים שלנו התקטנו מאוד וכיום נפחם כמחצית מנפח הביצים שהיו בזמן חז”ל, וממילא שיעור כ’זית’ אינו מחצית ביצה שלנו אלא כשיעור ביצה שלמה שלנו. והסכים לחשבונו בעל ‘חזון-איש’. יוצא אם כן שלשיעור ‘חזון-איש’, כדי לקיים את המצווה מהתורה צריך לאכול מצה בשיעור נפח ביצה. ואף שבדרך כלל נוהגים לפסוק כשיעור המקובל ולא להתחשב בשיעור ‘חזון-איש’, לגבי מצוות אכילת מצה, שהיא מצווה מהתורה, ראוי לכתחילה לצאת ידי כל השיטות ולאכול בתחילה כ’זית’ מצה לפי שיעור ‘חזון-איש’, וזה יוצא כשיעור שני שליש מצה.

אלא שאין בזה כל כך חומרה, הואיל וממילא מנהגנו לאכול מיד בתחילה שיעור שני ‘זיתים’, אחד בשביל ברכת ‘המוציא’ ואחד בשביל ברכת ‘אכילת-מצה’ (שו”ע תעה, א), יוצא אם כן שבאותה אכילה של שני ‘זיתים’ יש שיעור כ’זית’ לשיעור הגדול של ‘חזון-איש’, וקיימנו את המצווה מהתורה לכל הדעות.

מי שקשה לו לאכול שני שליש מצת מכונה, יכול לאכול שליש מצה, שכן לפי השיעור המקובל יש בשליש מצה שיעור כ’זית’, ואף יברך לפני אכילתו “על אכילת מצה”. שכל כך חזק ומבוסס המנהג כשיעור המקובל – עד שאין זה נחשב ספק הגורם לביטול הברכה.[20]


[20]. סוגיית שיעור כ’זית’ ארוכה ונתבארה בפניני הלכה ברכות י, ה-ו, ובהרחבות שם, וזו תמציתה: בשו”ע תפו, א, כתב לעניין אכילת מצה כדעת התוס’ שכ’זית’ הוא כחצי ביצה. ובשועה”ר תפו, א, כתב שלעניין מצוות דאורייתא צריך להחמיר כתוס’, ובמצוות דרבנן, כעירוב, מקילים כרמב”ם שכ’זית’ הוא מעט פחות משליש ביצה. וכתב מ”ב תפו, א, שגם במקום שצריך לברך, כגון בברכה אחרונה על אכילת כ’זית’, יש להחמיר כתוס’, שספק ברכות להקל. ולכתחילה אין להיכנס לספק, ויאכל או פחות משליש ביצה ולא יתחייב בברכה אחרונה, או יותר מחצי ביצה ואז לכל הדעות יתחייב בברכה אחרונה. ואם כן לגבי כ’זית’ המצה, צריך להחמיר כתוס’. וכן לגבי אכילת מרור, הואיל ומברכים עליו. ואילו לגבי הכ’זית’ ‘כורך’ והכ’זית’ ל’אפיקומן’ אפשר להקל כרמב”ם. וכ”כ במ”ב תפו, א.

שיטת ה’נודע ביהודה’ נתבארה בבאור הלכה לסי’ רעא, יג. וכתב במ”ב תפו, א, עפ”י שע”ת, שבמצוות דאורייתא ראוי להחמיר כ’נודע ביהודה’, וכן במצוות שיסודם מדאורייתא כקידוש. אבל במצוות דרבנן כארבע כוסות אין להחמיר כ’נודע ביהודה’. ואף לעניין ברכה אחרונה כתב במ”ב שם שאין צריך לחשוש לדעת ה’נודע ביהודה’ אלא יברך אחר שאכל שיעור חצי ביצה, כתוס’. ומנהג יוצאי ספרד שלא לחוש כלל לשיטת ה’נודע ביהודה’, מפני שמסורת השיעורים נמשכה בארצות הסמוכות לארץ ישראל בלא הפסקה.

שתי דעות ישנן בשיטה המחמירה ששיעור כ’זית’ כשיעור ביצה שלנו: למ”ב הכוונה ביצה עם קליפתה וחלל האויר שבה, ולחזו”א בלי קליפתה. ההפרש ביניהם כעשרה אחוזים.

כל השיעורים הללו נמדדים בנפח, ורק כאשר יש חללים גדולים צריך למעכם, אבל את המרקם הטבעי של המאכל אין צריכים למעך. ולכן פעמים ששיעור כ’זית’ שוקל יותר ופעמים פחות, הכל תלוי בדחיסות המאכל, וכ”כ במ”ב תפו, ג (פניני הלכה ברכות י, ו).

לפי המדידות, יצא ששיעור כ’זית’ לפי התוס’, שהוא כחצי ביצה שלנו, לכל היותר כשליש מצת מכונה. ואם כן, אם נכפיל את השיעורים לפי שיטת ה’נודע ביהודה’ לפי הסברו המחמיר של המ”ב, ששיעור כ’זית’ הוא כשיעור ביצה שלמה עם קליפתה, יצא שיעורו קרוב לשני שליש מצת מכונה. ולשיטת ‘חזון איש’ הוא מעט יותר מחצי מצת מכונה. מכל מקום האוכל כשני שלישי מצת מכונה, לכל החשבונות, יצא על פי השיעור המחמיר ביותר (משקל מצת מכונה כשלושים ושלושה גרם).

ואוכלים שיעור שני ‘זיתים’ אחר הברכות, כפי שכתב בשו”ע תעה, א, עפ”י רא”ש ומרדכי, כ’זית’ אחד מהמצה העליונה השלמה לברכת ‘המוציא’, וכ’זית’ אחד מהמצה האמצעית החצויה לברכת ‘אכילת מצה’. ואמנם בבאו”ה תמה על כך, ששאר הראשונים לא כתבו זאת. מ”מ כך נוהגים כפי שנפסק בשו”ע. אלא שאין צריך להחמיר בשיעור שני ‘זיתים’ אלו, ולכן אם אכל שיעור כ’זית’ לפי ה’נודע ביהודה’ כבר אכל שני ‘זיתים’ לפי השיעור המקובל לתוס’, ויותר משלושה ‘זיתים’ לרמב”ם.

מי שקשה לו לאכול שיעור שני שליש מצת מכונה, יכול לאכול כשליש מצת מכונה, ואף לברך “על אכילת מצה”. שכבר למדנו שהעיקר כשיעור המקובל, ואפילו לעניין ברכה אחרונה אין חוששים לשיעור ‘חזון איש’ (זולת תלמידי החזון איש). ולעניין שצריך לאכול שני ‘זיתים’ אחר הברכות, כבר למדנו שאין הדין מוסכם על כל הראשונים. בנוסף לכך, בשליש מצת מכונה יש קרוב לשני ‘זיתים’ לפי רמב”ם, ויותר ‘זיתים’ לפי הגאונים. ואם כן יקח כשליש מצה – חלק מהמצה השלמה העליונה וחלק מהמצה האמצעית החצויה.

ט"ז - ליל הסדר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן