שאלה: האם ילדים מאומצים חייבים לכבד את הוריהם המאמצים?
תשובה: מצוות כיבוד הורים מהתורה חלה על ההורים שילדוהו (הורים ביולוגיים) ולא על הורים מאמצים (סוטה מט, א). אבל מצד החובה המוסרית, כיוון שההורים המאמצים נהגו בו כבן, אף הוא צריך לנהוג בהם כפי שנוהגים בהורים רגילים. וכן אמרו חכמים (מגילה יג, א): “כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו”. ומבחינה מסוימת חובתו המוסרית של הילד המאומץ גדולה יותר. שכן מטבע העולם שהורים מטפלים ומגדלים את ילדיהם, אבל כאשר בני זוג לוקחים ילד יתום או עזוב ומטפלים בו ומגדלים אותו, הרי שחסידותם מרובה יותר, וממילא החובה להכיר להם טובה על כך גדולה יותר. וכן אמרו חכמים (כתובות נ, א), שהמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומחתנם נחשב “עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת” (תהלים קו, ג). ועוד מבואר במדרש (שמו”ר מה, ו), שיש לקב”ה אוצרות למתן שכר לצדיקים, ובתוכם אוצר מיוחד למתן שכר למגדלים יתומים בביתם.
ואם כן ברור שהבן המאומץ חייב לנהוג כלפיהם במורא וכבוד כפי שבן צריך לנהוג כלפי הוריו ואף יותר. ואם יזדקקו לעזרה, על הבן המאומץ לעזור להם ככל יכולתו. ואם יהיו חולים, ילווה אותם ויסעדם בכל מה שנצרך, כפי שילדים מחויבים לעשות להוריהם. ולאחר פטירתם – מצווה על בניהם המאומצים לומר אחריהם קדיש. אמנם אם יצטרכו טיפול רפואי שעלול להוריד דם, מותר להם לבקש זאת מבנם המאומץ, כי רק על ילדים ביולוגיים גזרה התורה להיזהר בזה.
