חובה על הציבור לעזור לכל יתום או עני להתחתן. וכן כתוב בשולחן-ערוך (יו"ד רנ, א): "אין לו (לעני) אשה ובא לישא, משיאין לו. ושוכרים לו בית ומציעים לו מיטה וכלי תשמישו, ואחר משיאין לו אשה". הרי שצריך לדאוג לצרכי החתונה עצמה, וכן שיהיו להם בית ורהיטים בסיסיים. החתונה צריכה לכלול סעודה עם בשר ויין, וסעודת החתונה צריכה להיות יותר מכובדת מסעודת חג. וכן צריך לדאוג שיהיו נגנים או תקליטן, לצורך ריקודי השמחה. וכן צריך לדאוג שיהיו לכלה ולחתן בגדים נאים.
ואין צדקה חשובה וגדולה יותר מלחתן עניים. ואם יש ברשות קופת הצדקה סכום מוגבל שאינו מאפשר לדאוג לכל צרכי העניים, ועומדת לפני גבאי הצדקה השאלה למי לעזור תחילה, עליו להקדים את צרכי חתונת החתן והכלה לכל הצרכים האחרים (שו"ע יו"ד רמט, טו). וגם כאשר קופת הצדקה ריקה, אין גבאי הצדקה יכולים להשתמט ממצווה חשובה זו, אלא חובתם ללוות כסף ולחתן בו את העניים, ולאחר מכן לאסוף צדקה על מנת להשיב את החוב (שו"ע יו"ד רנז, ה). היו החתנים והכלות העניים מרובים, ואין אפשרות ללוות כסף כדי לחתן את כולם, יש להקדים את הבנות, ומחתנים תחילה את הבתולות העניות ורק לאחר מכן, כשיוכלו, את הבחורים העניים (שו"ע יו"ד רנא, ח).
בחסדי ה' בימינו יש לגבאי הצדקה אפשרות לסייע לכל חתן וכלה עניים לקיים חתונה צנועה ולרכוש רהיטים צנועים ולגור במקום זול. אולם מנגד, כדי לחיות בכבוד צריכים כיום לרכוש מקצוע מכובד, שבדרך כלל הלימודים לקראתו נמשכים זמן רב ומעכבים אצל רבים את הנישואין. והמצווה המוטלת כיום על החברה ומנהיגיה, ליצור עבור הצעירים את התנאים הטובים ביותר לקיום מצוות הנישואין בזמנה. לשם כך צריך לייעל ככל האפשר את לימודי המקצוע, לסייע לצעירים במציאת פתרונות דיור ומעונות במחירים סבירים, ולהקדים ככל האפשר את לימודי המקצוע של הנשים, כדי שבשנים הראשונות יוכלו לסייע יותר בפרנסת המשפחה.[4]
מעבר לקושי לשלב את כל האתגרים יחד, חברת השפע יצרה אצל רבים התמכרות למותרות, עד שאנשים רבים נעשו משועבדים להם בלא יכולת להגשים שום אידיאל. כי הם תמיד טרודים בהשגת עוד כסף לקניית מכונית יותר טובה, ובגדים ורהיטים יותר יקרים, ובית יותר גדול ובסביבה יותר יוקרתית. לשם כך אנשים רבים דוחים את הנישואין ומתרשלים במצוות פרו ורבו. וצריך להתגבר על היצר ולהציב את האידיאלים מעל ההנאות החולפות, ולזכור, שגם כאשר אדם מסתפק כיום במועט, הוא חי כדרך שחיו עשירים לפני מאתיים שנה. ואם אז יכלו לחיות כך באושר, גם היום הדבר ניתן, ועל כן כל אחד יכול להגשים את האידיאלים שלו ולזכות לחיות באמת.
