ז – בני זוג שאינם זוכים לילדים

פורסם בקטגוריה ב - מצוות הנישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-02-07/

קשים מאוד ייסוריהם של בני זוג שמצפים להיפקד ולא זוכים. חבריהם שהתחתנו אחריהם כבר חובקים ילדים והם עדיין מצפים ומייחלים. למרות הקושי הנורא, מצווה עליהם להתחזק באמונה בה' שמנהיג את העולם ומכוון את הכל לטובה. ועליהם להשתדל מאוד לקיים את מצוות פרו ורבו ולהיעזר בכל הכלים שהרפואה מעניקה, ויחד עם זאת להרבות בתפילות למי שבידו נפש כל חי, שיפקוד אותם ברחמים ויזכם בפרי בטן.[1]

ככלל צריך לדעת שלעיתים הייסורים נועדו לעוררם לתשובה ולזקק את מידותיהם, כדי להכינם להיות הורים טובים יותר. לעיתים ייסוריהם נובעים מהחיסרון הכללי שישנו בעולם. לפעמים ניתן על ידי תפילות וטיפולים רפואיים לפתור את הבעיה ולפעמים הגזרה חתומה. בכל אופן, צריכים בני הזוג המתייסרים להאמין שייסוריהם נועדו לטובה כדי לתקן ולזכך אותם ואת העולם, ולהרבות את אושרם בעולם הזה ובעולם הבא.

בנוסף לכך, ראוי לדעת שכאשר מדובר בנשמות יקרות, יש קושי להורידן לעולם, ורק על ידי תפילות והתחזקות ההורים בתורה וגמילות חסדים העולם נעשה מוכן לקראתן. לכן רוב אבות ואימהות ישראל סבלו מעקרות. וכן מצינו אצל חנה שהצטערה מאוד מעקרותה ובזכות תפילתה נפתחו השמים ונולד לה שמואל שהיה הנביא הגדול ביותר אחרי משה רבנו.

בינתיים, עד שייפקדו ברחמים, ניסיון גדול עומד בפניהם, האם ישקעו בצערם ויאבדו את אמונתם ושמחתם, או יתגברו על צערם וירבו אהבה ביניהם, ויקיימו את מצוות עונה בשמחה יתירה, ויחשבו תמיד איך להוסיף טובה ושמחה לכל בני משפחתם וחבריהם. כי באמת, אף שלא זכו לילדים, יש בזוגיות שלהם ערך עצמי גדול מאוד.

ביארו חכמי הנסתר, שמכל חיבור וחיבור שנעשה לשם מצוות עונה, היינו בנאמנות, אהבה ותשוקה, מתווסף שפע חיים וברכה בעולם, ונשמות חדשות נבראות בעליונים שנולדות אח"כ דרך אנשים אחרים. וכן היה בכל השנים שהיו אברהם אבינו ושרה אמנו עקרים, שמכל הזיווגים שהיו ביניהם, נולדו נשמות שהשתלשלו ונולדו דרך אנשים אחרים, שאח"כ התעוררו להתקרב אליהם ולהאמין בה', ועליהם נאמר (בראשית יב, ה): "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן".

טהרה מיוחדת יש באהבתם של מי שלא זכו לילדים, שהיא אהבה שאינה תלויה בדבר ואינה נשענת על הילדים שנולדו מהם, אלא מיוסדת כולה על עצם האהבה שביניהם, שיש בה ביטוי לאחדות האלוקית שמתגלה בעולם, ולכן היא מוסיפה חיות וקיום לכל העולמות. וכן ביאר האר"י הקדוש, שיש שני מיני זיווגים, האחד לצורך הולדת נשמות, והשני לצורך חיות וקיום העולמות. ואמנם גם בני זוג שזכו בילדים, זוכים לקיים את הזיווג השני לצורך חיות וקיום העולמות, בעת שהאשה בהיריון או מיניקה או כשהיא מבוגרת. אבל כיוון שאצל בני זוג שלא זכו לילדים זה סוג הזיווג היחיד שלהם, השפעתם בו יתירה. אולם זאת בתנאי שהם אכן זוכים על ידי האהבה והשמחה שביניהם לפרוץ את מחסום העצבות, ולראות את העולם בטוב, לשמוח בשמחתם של בני משפחתם וחבריהם, לעסוק ביישובו של העולם ולגמול חסד עם הבריות כפי יכולתם.


[1]. בחסדי ה', בזכות התפתחות הרפואה, כיום ניתן לפתור כמעט את כל בעיות העקרות. לפיכך, בני זוג שהתברר להם בבדיקות אמינות שבאופן טבעי הסיכוי שיזכו לילד נמוך מאוד, חייבים לעשות את כל מה שמקובל על פי הרפואה כדי לקיים את מצוות פרו ורבו בבן ובת. ובכלל זה גם הפריית מבחנה, שמתבצעת על ידי נטילת ביציות מהאשה וזרע מהאיש והכנסתם יחד למבחנה, כדי ששם יתחברו ויתחילו להתפתח לעוברון, שאותו יכניסו אח"כ לרחם. ונראה שגם טיפולים שאינם כלולים בביטוח הבריאות הרגיל, אם הם טיפולים שרוב האנשים שחפצים בילדים רגילים לעשותם, גם אם מחירם יקר, חובה לעשותם כדי לקיים את מצוות פרו ורבו (פנה"ל שמחת הבית וברכתו ו, א).

פורסם בקטגוריה ב - מצוות הנישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן