הקונה או שוכר דירה, מתחייב במזוזה בעת שיתחיל לגור בה. אולם אם ירצה, כבר מעת שיתחיל להכניס אליה את חפציו יוכל לקבוע בה מזוזות בברכה.[12]
יש אומרים שאסור מדברי חכמים לגור בבית שאין בו מזוזה, ולכן אם נפלה המזוזה בשבת, או שהתברר שהיא פסולה, אסור לגור בבית או בחדר עד שיקבעו בו מזוזה כשרה. ורק במצב של אונס, שאין לו מקום אחר לגור בו, יוכל לגור בבית בלא מזוזה (בן איש חי). ולדעת רוב הפוסקים, המצווה היא לקבוע מזוזה, והמתעכב מלקובעה מבטל מצוות עשה, אבל אין איסור לגור בחדר או בית בלא מזוזות.
למעשה, אם אין לאדם אפשרות לקבוע מזוזות בביתו או בחדרו, כגון שהמזוזות נפלו בשבת ועד צאת השבת אסור לקובען, או שנמצאו פסולות ואין בידו אפשרות להשיג מזוזות כשרות בימים הקרובים, כיוון שכעת אינו יכול לקיים את המצווה, אינו נחשב כמי שמבטל מצוות עשה, ומותר לו לגור בבית או לישון בחדרו עד שישיג מזוזות כשרות. אולם אם הוא יכול להשיג מזוזות ומתרשל בכך, לא יגור בבית או בחדר שאין בו מזוזה, כדי שלא יעבור על ‘ביטול עשה’.[13]
[13]. יש אומרים שאסור מדרבנן לגור בבית בלא מזוזה, ורק במצב של אונס, שאין מקום אחר לגור בו, לא גזרו חכמים (פת”ש רפה, א, בשם פמ”ג או”ח לח, א”א טו; בא”ח ש”ש כי תבוא ב). ודעת רוה”פ שמי שיכול לקבוע מזוזה בביתו והתרשל בכך, מבטל מצוות עשה (מרדכי מנחות תתקמ”ד; מ”א יג, ח), אך אין איסור לגור בבית בלא מזוזה (מהר”ח או”ז סא; מהרש”ם ח, ריט; מנחת פתים יג, ועוד). והלכתי בדרך האמצע, שכאשר אין אפשרות לקבוע מזוזה, כיוון שאינו מבטל עשה, רשאי לכתחילה להישאר בביתו. אבל אם הוא יכול להשיג מזוזה ומתרשל בכך, אין לגור בבית או לישון בחדר עד שיקבע מזוזה, כדי שלא יעבור על ‘ביטול עשה’.
