לא תמיד תפקידם של ההורים קל. מצד אחד הם צריכים לעזור לילדיהם להתחתן, ומצד שני, ההחלטה עצמה עם מי להתחתן – אינה בידם. לעיתים נוצרות בעיות קשות סביב זה. הבן בחר לו את בת זוגו, וחושב שתכונותיה מתאימות לאופיו ולשאיפותיו, אולם ההורים בטוחים שבחירתו מוטעית ותכניס אותו לנישואין אומללים. לעיתים ההורים איתנים בדעתם, ואף מאיימים בניתוק הקשרים. ונשאלת השאלה, האם הבן צריך לשמוע בקול הוריו? וכן להיפך, מה תעשה בת שהוריה מתנגדים לבחירתה, האם עליה לשמוע בקולם ולוותר על בחיר ליבה?
כפי שלמדנו בהלכות כיבוד הורים (לעיל א, כב), הבן או הבת אינם צריכים לשמוע בקול הוריהם בעניין זה. ולמרות שכוונת ההורים לטובת בנם או בתם, ויתכן מאוד שהם צודקים. הקב”ה נתן בחירה חופשית לכל אדם להחליט על עתידו ועל חייו, וההחלטה עם מי להתחתן מוטלת על מי שמתחתן בפועל. הילדים כמובן חייבים להקשיב להוריהם ולשמוע את עמדתם ולשקול אותה בכל הרצינות, אבל אם אחרי הכל החליטו להתחתן, אל להורים לעמוד בדרכם ולהחרימם ולנדותם על כך. אם ההורים בטוחים שהזיווג אינו מוצלח וסופו להיכשל בצער ומשברים נפשיים, הם יכולים שלא להשתתף במימון החתונה, אבל אין להם סמכות לתבוע מהבן או הבת לבטל את החתונה.
