ה – קביעת המזוזה

[4]. מנחות (לב, ב): “תלאה במקל – פסולה; מאי טעמא? בִשְׁעָרֶיךָ בעינן”. וכתב הרמב”ם (מזוזה ה, ח), מפני “שאין זו קביעה”. וכ”כ ב”ח (רפט, ט), ומהרש”ם (ד, קלט). ובשו”ע (רפט, ד), כתב שיקבענה במסמרים, ויש שדקדקו שצריך שני מסמרים – למעלה ולמטה, שאם יקבע מסמר אחד בראשה תתנדנד למטה (חיי אדם טו, יט). למעשה, העיקר שתהיה קבועה ולא תזוז, ואין הבדל בין מסמרים לדבק (ערוה”ש רפט, טו; ישכיל עבדי ח”ח יו”ד יד, ב). אמנם אין לקבוע בסלוטייפ חלש. ונראה שאם המזוזה יכולה להחזיק מעמד בוודאות שלושים יום, כבר אפשר להחשיבה כקבועה. קבע את בית המזוזה היטב, אך בגלל המבנה שלו אינו צמוד למזוזת הפתח, המזוזה כשרה.

[6]. לרש”י, רי”ד, ריא”ז, מרדכי ונימוקי יוסף, המזוזה צריכה להיות זקופה, כפי שספר התורה מונח בארון הקודש כדרך כבוד, ואם קבעה שוכבת – פסולה, ולכך התכוונו חכמים (מנחות לג, א): “עשאה כמין נגר – פסולה”. וכן דעת רמב”ם (מזוזה ה, ח) לביאור ב”י. מנגד, לר”ת (תוס’ מנחות לג, א, ‘הא’), אין דרך כבוד להניחה עומדת, וכן בארון שבמקדש הניחו את הלוחות ואת ספר התורה בשכיבה. ואם קבעה זקופה, הרי היא ‘כמין נגר’ ופסולה. הוסיפו תוס’ (שם), ורא”ש (מזוזה ט), שאם קבעו את המזוזה באלכסון – כשרה בין לרש”י ובין לר”ת.

למעשה, כתבו מרדכי וסמ”ג (עשין כג) שהמנהג לקובעה זקופה. וכ”כ שו”ע (רפט, ו), גר”א יד. וכן הורו רבים מפוסקי יוצאי ספרד, ומהם: בא”ח (ש”ש כי תבוא ז), הליכות עולם (ח”ח כי תבוא טז). אולם רבים כתבו, שהואיל וכשהיא באלכסון היא כשרה לכל השיטות, טוב לקובעה באלכסון (סמ”ק קנד, כלבו, מהרי”ל). וכל שהיא קצת באלכסון, כיוון שאינה זקופה, כשרה גם לשיטת ר”ת. וגם כשהיא באלכסון לגמרי, היא עדיין כשרה לרש”י ורוב הראשונים (רבנו ירוחם, דעת קדושים רפט, יח). כ”כ שנוהגים: רבנו ירוחם (תא”ו כא, ז), תה”ד (נב), רמ”א (רפט, ו), ב”ח, לבוש, פרישה, ח”א ועוד. כשאין אפשרות לקובעה באלכסון, קובעים אותה זקופה (יד הקטנה, פת”ש רפט, ט).

הנוהגים לקובעה באלכסון: כל קהילות יוצאי אשכנז ויוצאי מרוקו (מנחה בלולה אסבאג ס, ז; זוכר ברית אבות מזוזה א). וכן נהגו באלג’יריה והמוסתערבים בחאלב (תורת אמך לב, יא), ובלוב (מעשה רקח הל’ תפלין, מזוזה וס”ת ה, ח). וכן נהגו הספרדים בירושלים (ישכיל עבדי ח”ח או”ח יז, ז; נתיבי עם יו”ד רפט, ו). מנגד, בעיראק נהגו לקובעה זקופה; וכן בתימן (מהרי”ץ). וכן נהגו בסלוניקי, זולת מדקדקים שהידרו לקובעה באלכסון (שולחן גבוה רפט, יח). וכן נהגו לקובעה בתוניס זקופה (עלי הדס ד, כה), זולת מהדרים שקבעוה באלכסון (איש מצליח ח”א יו”ד לד).

[6]. אמנם בישועות מלכו (מזוזה ה, י), כתב שאין לאשה לקבוע מזוזה, הואיל ואינה כשרה לכתיבתה. אולם לדעת רובם המכריע של הפוסקים אשה כשרה לקביעתה, הואיל והיא חייבת במזוזה, ועיקר המצווה היא קביעת המזוזה (שו”ת חת”ס יו”ד רעא; ארץ צבי א, טו; שדי חמד מערכת מ, קלא; קונטרס המזוזה רצא, כא, ועוד).

יש אומרים שאם קטן קבע מזוזה בחדרו, כשרה (נחלת צבי אייזנשטט רצא, ב; שו”ת תורה לשמה שז). ורבים פוסלים (חקרי לב ג, קכח; מקדש מעט רפט, ב, ועוד).