פרק יט – מלאכות שבצומח

א,א – העושה גומא בשדה – חורש, בבית – בונה שבת עג, ב: "אמר רב ששת: היתה לו גבשושית ונטלה, בבית – חייב משום בונה,

ב,א – איסור גרירה כאשר יש ודאות שייעשה חריץ אם הגרירה בוודאי תעשה חריץ במקום הראוי לזריעה – האיסור משום 'חורש'. ואם בחצר או בתוך

ג,א – בגדרי זורע מלאכת זורע היא מלאכה מיוחדת שמתקיימת בגרמא, שהרי בשבת עדיין לא יגדל כלום, מפני שהזרעים עתידים להשתרש לאחר כמה ימים, אלא

ד,א – עד היכן צריך להרחיק בנטילת ידיים מהצמחים עיין בדעת תורה למהרש"ם שלו, ג, שבעשבים האיסור לשפוך מים הוא רק עליהם ממש, ואין צריך

ו,א – קוצר כתבתי שהקוטף מעץ יבש לגמרי עובר באיסור דרבנן בלבד, אמנם לדעת הרמב"ם עפ"י מ"א וח"א, הקוטף מאילן יבש שנשאר מחובר לקרקע עובר

ז,א – לעלות על עץ יבש לרא"ש ולטור שלו, א, מותר לעלות על אילן יבש נטול עלים וענפים בימות החמה, שניכר לכולם שהוא כבר מת,

ח,א – עשב רך (הערה 7) יש אוסרים להשתמש ולהזיז גם עשב רך (ב"ח וט"ז), ויש אומרים מפני שהוא מוקצה (מ"א על שו"ע שיא, ו;

ט,א – הרחבות לדיני אגרטל כתב בשולחן שלמה שלו, יב, שמותר להוציא פרחים מאגרטל מים, ואינו נחשב תולש. וכך אפשר אולי ללמוד ממ"ב שלו, נד,

י,א – חשש זורע וקוצר בהגבהת עציץ נקוב אסור להגביה עציץ נקוב מהקרקע, מפני שהוא יונק מעט חיות דרך הנקב, ובהרחקתו ממעטים חיותו. לרש"י ותוס'

יא,א – אם יש איסור מעמר שלא במקום הגידול כתבתי בהלכה כדעת רוה"פ שאין איסור מעמר מהתורה אלא במקום הגידול (זולת מינים שדרך איסופם וקיבוצם