י – עציץ

פורסם בקטגוריה פרק יט - מלאכות שבצומח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

י,א – חשש זורע וקוצר בהגבהת עציץ נקוב

אסור להגביה עציץ נקוב מהקרקע, מפני שהוא יונק מעט חיות דרך הנקב, ובהרחקתו ממעטים חיותו. לרש"י ותוס' שבת פא, ב, הגבהת עציץ נקוב מהקרקע על גבי יתידות, בלא ליצור חציצה, אסורה מדרבנן. ולרמב"ם שבת ח, ד, מדאורייתא. וכמדומה שהנטייה בב"י ובאחרונים כדעת רש"י ותוס'. וכתב במ"ב שלו, מד, עפ"י ב"י, שאם יניח את העציץ על בגד או עץ, יעבור על איסור תורה. במחלוקתם תלוי גם דין תולש מעציץ נקוב מוגבה.

בארח"ש יח, כג, כתב שלא התפרש עד כמה יוגבה ועדיין יחשב מחובר, ויש להחמיר בכל אופן כדאורייתא. וכן הורה חזו"א.

ואפילו לזמן קצר אסור להגביה את העציץ, מפני שבאותו הזמן הוא ממעט יניקתו. ואם עבר והגביהו, אסור להחזירו למקומו, כי בהחזרתו הוא מחזק את יניקתו (ארח"ש יח, כז).

מותר ללכת תחת עציצים נקובים שתלויים באוויר, מפני שיניקתם אינה בקו ישר בלבד, נמצא שלא מיעט יניקתם (ארח"ש יח, כט, עפ"י חזו"א).

י,ב – מהו גודל הנקב

מגמ' שבת צה, ב, מבואר שהוא כשיעור שורש קטן, והוא גדול משיעור 'כונס משקה' וקטן משיעור כזית. אך עדיין נותר לברר מהו בדיוק?

כתב בארח"ש יח, טו, והערה כו, שמשמע שהוא קרוב לכזית, וכ"כ המאירי. אמנם האחרונים החמירו, שאפילו מילימטר יחשב נקב. אבל כאשר הנקב גורם קולא, כגון לעניין שנות ערלה, צריך שיהיה שניים וחצי ס"מ.

וביסודי הלכה זורע עמ' נא, סיכם, שלדעת הרב עובדיה ומנח"י ח, צב, א, הוא 2 ס"מ. לרב אליהו 4 ס"מ (הארץ מצוותיה ע' פט, וע' צב). לר"ח נאה 3 ס"מ. וזה לעניין הכשר ערלה. וסיכם שבשבת יש להחמיר ב-2 ס"מ.

גם נקב שבשולי העציץ כנגד שורשיו נחשב נקב, אבל למעלה משורשיו אינו נחשב – מ"ב שלו, מב.

י,ג – צלחת פלסטיק או זכוכית תחת העציץ הנקוב

צלחת זכוכית עושה את העציץ כאינו נקוב (ארח"ש יח הערה לא). ופלסטיק עבה, לרב קרליץ דינו כמתכת וחוצץ. ולרב אלישיב יש לחוש שמא הוא כעץ וחרס ונחשב כנקוב (ארח"ש יח, יט).

ונראה שפלסטיק חוצץ, שלא מצינו שורש שחודר דרך פלסטיק, והוא הרבה יותר אטום מחרס ועץ. ולכן כל שהעציץ על צלחת פלסטיק מותר להזיזו לצורך מקומו.

י,ד – מרצפות ושיש

סיכם ביסודי הלכה עמ' מו, שלדעת ברית עולם קוצר טו, מקום מרוצף כבימינו, חוצץ, וממילא העציץ נחשב כאינו נקוב. ולחזו"א והרב אלישיב – מרצפות אינן חוצצות ואם יש נקב בעציץ הרי הוא עציץ נקוב. ולדעת רשז"א (שביעית להלכה ולמעשה ו, יג), מרצפות שבקומה שנייה חוצצות ובקומה ראשונה אינן חוצצות.

ובארח"ש יח, כ-כא, כתב עפ"י החזו"א, שעציץ נקוב שמונח על רצפת שיש ואבן, נחשב כאינו נקוב, מפני שהם מפסיקים את היניקה, אבל יציקת בטון או מרצפות רגילות אינן מפסיקות. ובמנו"א ח"ב ד, ז, 23, כתב שמרצפות חוצצות, והופכות את העציץ לאינו נקוב ומותר להזיזו.

עציץ עץ או חרס שאינו נקוב שמונח על מרצפות, נראה שאפשר לצרף את הספקות (כמובא בהמשך) ולהחשיבו כאינו נקוב. וכן עציץ שאינו נקוב שמונח על מרצפות ונופו יוצא מהעציץ, אפשר להחשיבו כאינו נקוב.

י,ה – עציץ מעץ או חרס שאינו נקוב

נחלקו בגמ' מנחות פד, ב, י"א שעציץ חרס נחשב כנקוב גם כשאינו נקוב (וכך הלכה לרש"י גיטין ז, ב). וי"א שרק עציץ עץ נחשב כנקוב גם כשאינו נקוב (וכן הלכה לר"ת שם). ולכן בשו"ע שלו, ח, החמיר שלא להגביה מהקרקע עציץ מעץ או חרס גם כשאינו נקוב (לפי באור המ"א והגר"א ובאו"ה). לפי"ז אם העציץ שאינו נקוב עשוי ממתכת או זכוכית מותר להגביהו (ארח"ש יח, הערה מא). (אמנם אם נאמר שהשו"ע החמיר משום גזרה אטו נקוב, וכך אפשר לפרש לפי הרמב"ם, אזי בכל שאינו נקוב יש להחמיר).

י,ו – עציץ חרס שאינו נקוב ובו אילן גדול

בירושלמי פ"ק דערלה, מבואר שעציץ מחרס שאין בו נקב שיש בו אילן, דינו כעציץ נקוב. שכל דין נקב שייך רק בשתיל רך, אבל באילן, נחשב כנקוב. (ומשמע מהרמב"ם שאף במתכת נחשב כנקוב, ולרא"ש רק בחרס נחשב כנקוב. ויש אומרים שגם בעץ נחשב כנקוב). וכתב בארח"ש יח, כב, למעשה, שאם הוא ממתכת או פלסיק קשיח, נחשב שאינו נקוב. ועי"ש בהערה לו.

י,ז – אדמה שעל גג בית

עציץ נקוב על אדמה שעל גג בית, נחשב כמחובר (רא"ש), שכך דרך גידולם. והוסיף בארח"ש יח, כה, שנראה שגם עציצים גדולים מאוד שמונחים על גג בית, שאין רגילים להזיזם מפני כובדם, נחשבים כמחובר.

י,ח – כשהנוף יוצא מהעציץ

יש אומרים שאם הנוף יוצא מהעציץ, אפילו אם העציץ אינו נקוב הרי הוא נחשב כנקוב, שכשם שלעניין טומאה הנוף היוצא מהעציץ מחשיב אותו כמחובר לקרקע ואינו מקבל טומאה, כך גם לעניין שבת נחשב כנקוב (טל אורות). ולמשנה למלך ואגלי טל, זהו דין לטומאה וטהרה אבל אינו נוגע לדיני שבת ומעשרות. בארח"ש יח, כד, כתב סתם כמחמירים, שדינו כדין נקוב. ובמנו"א ד, 22, כתב שאינו נחשב כנקוב, ואין חשש זורע וקוצר בטלטולו.

ואם העציץ על מרצפות, יש לצרף את הסוברים שהמרצפות חוצצות, ואת הסוברים שאין לחוש לנופו, ולטלטל את העציץ לצורך מקומו.

י,ט – מדיני הזזת עציץ נקוב

אסור להעביר עציץ נקוב המונח על הקרקע אל המרצפות, כי הוא מנתקו מחיותו. ולארח"ש יח, כו, אסור להעביר עציץ המונח על מרצפות אל מעל השולחן או על צלחת זכוכית, כי אולי היה נחשב מחובר לקרקע במרצפות ועכשיו מנתקו. וכבר למדנו שיש סוברים שמרצפות כמוהם כמתכת שחוצצת.

אבל מותר לגרור עציץ על הקרקע, באופן שהקרבה שלו לקרקע אינה משתנה, ואין בזה איסור תולש ולא איסור זורע. וכן מותר להזיז את העציץ באופן שאינו משנה את מצב יניקתו (ארח"ש יח, כח). (ושם בהערה מו, כתב שאם הוא גורר את העציץ בקומה שנייה, לכאורה יש לחוש שאולי מתחתיו בדיוק תהיה מתכת ותחצוץ, אלא שזהו ספק פסיק רישא שלט"ז מותר. עוד נ"ל שאפשר שהוא יונק באופן זה גם מהצדדים).

פורסם בקטגוריה פרק יט - מלאכות שבצומח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן