יא – מעמר

פורסם בקטגוריה פרק יט - מלאכות שבצומח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-19-11/

יא,א – אם יש איסור מעמר שלא במקום הגידול

כתבתי בהלכה כדעת רוה"פ שאין איסור מעמר מהתורה אלא במקום הגידול (זולת מינים שדרך איסופם וקיבוצם בשני שלבים כדוגמת דבלות), וכ"כ במ"ב שמ, לו-לז. אמנם לאו"ז ודעימיה, גם אם התפזרו פירות במקום אחר, האוספם עובר על מעמר. וע' בכה"ח שמ, עד, במנו"א ח"ב ה, ב.

יא,ב – האם מותר לאסוף מעט מעט ולהניח בחיק בלא לאכול?

לגבי פירות שנתפזרו בחצר, כתב בשו"ע שלה, ה, שאוספם "מעט מעט ואוכל". אולם בב"י כתב בשם תוס' ורא"ש שכל שאינו מניח בסל או קופה והוא מעט מעט – מותר. ובבאו"ה הזכיר את דבריהם וכתב שלפי הגר"א דעת הרבה ראשונים שרק כדי לאכול מותר לאוספם מעט מעט, ולא מצד איסור בורר (כדברי הפמ"ג), אלא מצד עובדין דחול. ולא הכריע. ובילקוט יוסף שלה, א, כתב שהואיל ואיסור עובדין דחול מדרבנן, יש לסמוך על המקילים, וכ"כ בכה"ח שלה, כח, בשם נזירות שמשון, דהסומך להקל לא הפסיד. ע"כ. ומ"מ אין בזה כל כך תועלת, כי ממילא גם אחר שיאסוף מקצתם ישארו רובם מפוזרים.

יא,ג – האם מותר לאסוף פירות שנתפזרו בבית?

במ"ב שמ, לז, כתב: "שלא במקום גידולן כגון שנתפזרו פירות בבית, אפילו איסורא נמי ליכא כשמקבצן יחד, ועיין לעיל סי' שלה, ה".

וכתב בברית עולם מעמר ז' עמ' 32, שגם בבית אם נתפזרו באופן שיש טרחה לקבצם, אפילו אינו צריך באיסופם אלא רק שלא יהיו על הרצפה, אסור משום עובדא דחול. ונשאל מדברי המ"ב, ובאר באז נדברו, יד, יז, שהמ"ב התכוון שמצד מעמר הוא חייב גם כשנתפזרו מעט ואין טרחה באסיפתם, ורק במקום גידולם הוא חייב. אבל כאשר האיסור מצד טרחה, אין הבדל בין בית לחצר. והביא ראיה לדבריו מדיוק הגמ' עי"ש. גם במנו"א ה, ו, כתב שהאיסור גם בבית. ואע"פ כן מפשט דברי המ"ב משמע שאין שום איסור בבית.

ובאור לציון ח"ב מג, ז, התיר לאסוף בבית ואפילו להכניסם לתוך סל, וטעמו מפני שהבית מצרפם כאילו הם ביחד, ואין בזה גדר מעמר. וכמו שלעניין תרומות ומעשרות הבית מצרף. ולכן כיוון שלא במקום גידולם אינו אסור אלא מדרבנן, בבית יש להקל בכל אופן. ובחצר, אסור, אבל לדחוף את הפירות ברגלו למקום אחד בלא ליתנם לסל מותר, כי הוא כלאחר יד.

יא,ד – האם מותר לאסוף ביצים?

בקצות השולחן (קמו, בדי השולחן ע' צה הערה 22) אסר, מפני שהוא כקיבוץ מלח, שאף שאינו גדולי קרקע, אסור מדרבנן לאוספו במקום גידולו, כמבואר בטוש"ע שמ, ט. והביאו להלכה בברית עולם (ע' 32 מעמר ו'). וכ"כ במנו"א (ח"ב ה, 20), וארח"ש יח, פב. ובשבט הלוי ח"ד טל, היקל, מפני שביצים אינן דומות למלח. ובשש"כ כו, הערה פז, הביא דברי קצוה"ש להחמיר, וכתב שצ"ע למעשה, כי יש מקום לחלק בין ביצים למלח.

פורסם בקטגוריה פרק יט - מלאכות שבצומח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן