מותר לעסוק לפני התפילה בצורכי מצווה, שאין אלו חפציו האישיים אלא חפצי שמיים. לדוגמה, ביום שישי, אם יש חשש שאחר התפילה לא ישארו בחנות מאכלים לשבת קודש, מותר לקנותם לפני התפילה (מ"ב רנ, א, כה"ח פט, כה). אבל שלא לצורך מצווה, אפילו פריט אחד אסור לקנות. ואם לא נותר בביתו אוכל לתת לילדיו היוצאים ללמוד בבית הספר, מותר לקנות את המאכלים הנצרכים לפני התפילה, שאף זה בכלל צרכי מצווה.
פעולות קטנות אינן נחשבות מלאכה, ואין העושה אותן נחשב כמי שעושה חפציו לפני התפילה. לדוגמה, מותר לאדם לסדר את מיטתו לפני התפילה או להוציא את האשפה מביתו לפח המרכזי. וכן מותר לעיין מעט בעיתון. וכן מותר להתעמל מעט לפני התפילה.
מותר להכניס כביסה ממוינת למכונה ולהפעילה, מפני שזו פעולה קטנה. אבל אסור למיין את הכביסה ולהכניסה למכונה (הליכות שלמה ב, ה).
אסור לבשל ולאפות לפני התפילה, אבל מותר להדליק את האש מתחת לסיר שהוכן מאתמול, או להכניס לתנור האפייה תבנית שהמאכלים שבתוכה הוכנו מאתמול.
מותר בשעת הצורך להלביש את הילדים ולהכין להם כריך לפני צאתם לגן ולבית הספר, מפני שזו פעולה קטנה ויש בה גם מצווה.
מותר לכתוב חידושי תורה בכתב או במחשב לפני התפילה, אבל אסור לכתוב דברי רשות.[4]
[4]. ראו עוד בתפילה כהלכתה ו, הערות לו, לח, ובאשי ישראל יג, יח. ובאשל אברהם פט, ג, העלה סברה, שכל מלאכת הדיוט או ארעי שמותרת בחול המועד מותרת גם לפני התפילה. ובהליכות שלמה ב, הערות: ח, טז, העלה סברה שאיסור זה הוא דין בקדימה, שאסור להקדים צרכיו לתפילתו. אבל אם זמן תפילתו הקבוע עוד לא הגיע, למרות שכבר עלה עמוד השחר, רשאי לעשות מלאכה. ונראה למעשה שאפשר להקל בזה כאשר מצטרף עוד ספק לקולא, כגון שיש קצת ספק אם זו מלאכה או צרכי מצווה, שאם גם זמן תפילתו הקבוע לא הגיע, אפשר להקל.