חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ב – שלא לעסוק בעסקיו קודם התפילה

משעה שעלה עמוד השחר, אסור לאדם לעסוק במלאכתו קודם שיתפלל. מפני שהקודש קודם לחול, וכבוד שמים קודם לצרכיו של בשר ודם. לפיכך צריך להודות תחילה לה' ולהתפלל לפניו ורק אחר כך לעסוק בצרכיו. ואמרו חכמים (ברכות יד, א): "כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך, הקב"ה עושה לו חפציו".

עדיף להתפלל ביחידות לפני תחילת העבודה, מאשר להתחיל בעבודה ואח"כ להפסיק ולהתפלל במניין. למשל, מי שצריך להתחיל לעבוד בשעה שש וחצי, והמניין היחיד במקומו הוא בשעה שבע וחצי – מוטב שיתפלל ביחידות לפני תחילת העבודה, כדי שלא יקדים את עבודתו לתפילתו (מ"ב פט, כ).

אבל לפני שעלה עמוד השחר רשאי להתחיל לעסוק במלאכתו, שהואיל ועוד לא הגיע זמן תפילת שחרית, אינו נחשב כמי שמקדים צרכיו לתפילתו. ויקפיד לומר לפני כן את ברכות השחר, שזמן אמירתם הוא סמוך לקימה מהשינה. וכיוון שהתחיל במלאכתו לפני זמן התפילה, רשאי להמשיך במלאכתו גם אחר שעלה עמוד השחר, ובתנאי שיספיק להתפלל לפני סוף זמן התפילה (שו"ע פט, ז; מ"ב פט, לז; ע, כג).[3]


[3]. כתב הרמב"ם הל' תפילה ו, ז, שמותר להסתפר ולהיכנס למרחץ סמוך לשחרית, היינו לפני עמוד השחר, מפני שלא גזרו בזה אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי. וכך פסק בשו"ע פט, ז. אמנם הראב"ד סובר שגם בחצי שעה שלפני עמוד השחר יש איסור, כמבואר בבאו"ה ע, ה. וי"א שהרמב"ם מיקל רק ברחיצה ותספורת שאינם שכיחים לפני שחרית, אבל במלאכות השכיחות קודם עה"ש הוא מחמיר (פמ"ג והגאון מליסא). ורוה"פ מקילים בכל המלאכות. ובמ"ב פט, לז, חושש קצת לדעת המחמירים, ולכן כתב שיאמר לפני כן את ברכות השחר, שיש מקילים בזה כמובא ברמ"א פט, ג.

המתחיל במלאכה אחר שהגיע עמוד השחר, כיוון שהתחיל באיסור חייב להפסיק לק"ש שהיא מהתורה, ולתפילה אינו צריך להפסיק, ויכול לסיים את מלאכתו, ובתנאי שיספיק להתפלל בזמן (מ"ב ע, כג).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן