חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – היוצא לדרך

לפני שיעלה עמוד השחר רשאי אדם לצאת לדרכו, ובלבד שיתכנן את דרכו באופן שיספיק להתפלל שחרית בזמן. אבל אחר שעלה עמוד השחר, אסור לאדם לצאת לדרכו, אלא קודם עליו להתפלל ורק אח"כ יצא לדרכו. ואפילו אם הוא צריך לצאת לדרכו מוקדם, כך שבמקומו לא יוכל להתפלל במניין, ואילו במקום שאליו הוא נוסע עוד יוכל להתפלל במניין אחר נסיעתו, עדיף שיתפלל ביחיד לפני צאתו לדרך (מ"ב פט, כ).

והאיסור הוא לצאת לדרך ארוכה, שזוהי משמעות 'יוצא לדרך'. ויש מי שפירש שהמדובר בדרך האורכת לפחות 72 דקות (שו"ת אור לציון ח"ב ז, ו). ובשעת הצורך אפשר לסמוך על דבריו. ולכן מי שנאלץ לצאת מוקדם, לפני שעת התפילה במניין שבמקומו, ובמקום שאליו הוא נוסע יוכל להתפלל במניין, אם דרכו אורכת פחות מ-72 דקות – עדיף שיצא תחילה לדרכו ויתפלל אח"כ במניין. ואם דרכו אורכת יותר מ-72 דקות – מוטב שיתפלל תחילה במקומו ביחיד. ובשעת הדחק, כגון שאם יצא לדרכו אחר התפילה, יאחר לעבודתו או יפסיד זמן מרובה בשל העומס בכבישים, גם כאשר הדרך אורכת יותר מ-72 דקות, יכול לצאת לדרכו אחר ברכות השחר, ולהתפלל אחר נסיעתו (עי' רמ"א פט, ג; ח"א א, טז; מ"ב צ, נג).[7]

ואם כל נסיעתו לשם התפילה, כגון שהוא נוסע לתפילת שחרית בכותל, אף אם נסיעתו תארך יותר מ-72 דקות, מותר לו לנסוע לפני תפילת שחרית, מפני שהוא נוסע לתפילה ולא לצרכיו האישיים (אור לציון שם).


[7]. כתב בספר אבני ישפה יד, כ, שיש סוברים שאם לאורך הדרך ישנם ישובים, אין הוא נחשב 'יוצא לדרך' אלא כמי שהולך בתוך הערים והישובים, ולכן מותר לצאת לדרך שבין ירושלים לתל אביב. ולפי דבריהם כך צריך להיות הדין גם בין אשקלון לנהריה, שכל הדרך רצופה בישובים. וקשה לקבל את דבריהם, כי נסיעה של 72 דקות בוודאי נחשבת כעשיית צרכיו לפני התפילה. ורק בשעת הדחק אפשר אולי לסמוך על כך. ונלענ"ד שלכתחילה אין לצאת גם לדרך של חצי שעה לפני התפילה. ואם יש במקומו מניין, עדיף להתפלל בו ולא לנסוע למקום עבודתו ולהתפלל שם. שיש לחוש לכתחילה שגם דרך של חצי שעה נחשבת דרך, ובמיוחד אם זו הדרך שבה הוא נוסע לעבודתו. ולכן רק בשעת הצורך כתבתי לסמוך על האור לציון שהאיסור הוא בדרך של 72 דקות.

עוד נראה שאם בעקבות שיתפלל במקומו ואח"כ יצא לדרך, יפסיד למעלה מ-36 דקות, רשאי באופן קבוע לצאת לדרכו ולהתפלל במניין סמוך למקום עבודתו. כעין המבואר לעיל ב, 4. אבל אם לא יצליח להתפלל שם במניין, עדיף שיתפלל במקומו במניין. ורק בשעת הדחק, במצב שאם יאחר יסכן את מקום עבודתו, יוכל להתפלל באופן קבוע ביחידות אחר הנסיעה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן