המסיימת תפילת שמונה עשרה והיתה אשה עומדת אחריה בתפילה, אם היא רחוקה ממנה ארבע אמות ועוד שיעור שלוש פסיעות, כך שאם תפסע שלוש פסיעות לאחריה לא תיכנס לתוך ארבע אמותיה – תפסע לאחריה. ואם היא קרובה יותר, לא תפסע לאחריה עד שהמתפללת אחריה תסיים את תפילתה. ואפילו אם זו שעומדת אחריה התחילה להתפלל מאוחר והיא מאריכה בתפילתה, אסור לה להיכנס בפסיעותיה לתוך ארבע אמותיה. אלא שכפי שלמדנו, נחלקו האחרונים בגדר האיסור:
כלומר, לדעת ה'מגן אברהם', גם אם המתפללת אינה עומדת ממש אחריה, כל זמן שבפסיעותיה היא פוסעת בתוך הרדיוס של ארבע האמות שלפניה, עליה להמתין עד שזו שאחריה תסיים את תפילתה. ולדעת ה'אליה רבה', רק אם היא עומדת ממש לפניה אסור לה לפסוע לאחריה כנגד המתפללת, אבל אם זו שמתפללת אחריה אינה ממש כנגדה, מותר לה לפסוע שלוש פסיעות לאחריה. לכתחילה, טוב לנהוג כ'מגן אברהם', ובשעת הצורך, אפשר להקל כדעת ה'אליה רבה' (מ"ב קב, יח-יט). ואף במקרה שהמתפללת ממש מאחריה, בשעת הדחק תוכל לפסוע לאחריה באלכסון, מפני שיש מבארים שלדעת ה'אליה רבה', כל זמן שאינה מתקרבת בפסיעותיה אל המתפללת אחריה – מותר (בשם החזון איש).[2]
ואם עומדת בינה למתפללת מי שכבר סיימה את תפילתה, מותר לה לפסוע לאחריה, מכיוון שזו שסיימה את תפילתה מהווה חציצה בינה למתפללת, למרות שזו שחוצצת עדיין לא רשאית לפסוע לאחריה שלוש פסיעות.
בשעת הצורך, אפשר להקל גם כאשר יש בין המתפללת לבינה מחיצה שגובהה לפחות עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), ורוחבה לפחות ארבעה טפחים (כ-30 ס"מ). לפי זה, הרוצים להקל, רשאים להחשיב את הספסלים הגדולים והקבועים שבבתי הכנסת כמחיצה, הואיל וגובהם עשרה טפחים (פניני הלכה תפילה יז, 19).[3]
[2]. דברי החזו"א הובאו בספר ד' אמות של תפילה עמודים נ, שסג, ועי' באש"י כט, ז, ושם לב, הערה עג. מי שאינה יכולה לפסוע אחורנית מפני המתפללת שאחריה, למרות שעדיין לא נפרדה מהתפילה, רשאית לענות אמן ו"ברוך הוא וברוך שמו", ולומר את כל התפילות. ואם הגיעו לתחנון, רשאית להתיישב לאומרו, ובתנאי שלא תשב ממש מול פניה. ואח"כ תעמוד שוב במקומה, וכשהמתפללת מאחוריה תסיים את תפילתה, תפסע שלוש פסיעות אחורנית, ותאמר "עושה שלום" (מ"ב קכב, ד; ועי' קד, ט).
[3]. לפי חישוב עדכני, טפח הוא 7.6 ס"מ, וכתבתי למעלה במספרים עגולים. כתב במ"ב קב, ב, שמחיצה בגובה של י' טפחים (76 ס"מ) אינה מועילה כדי לעבור כנגד המתפלל, שהואיל והמתפלל יכול לראותו, המעבר טורד את כוונתו. ע"כ. ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הח"א ואשל אברהם (בוטשאטש), שסוברים שעל ידי מחיצה מותר גם לעבור כנגד המתפלל. לעניין ישיבה בתוך ד' אמות של המתפלל, כתב במ"ב קב, ב, שמחיצה של י' טפחים מועילה. אמנם נראה שראוי להחמיר שלא לשבת ממש מול המתפלל מלפניו, כדי שלא יראה כמשתחווה לו. להרחבה ראו פנה"ל תפילה יז, 15.