נחלקו הפוסקים לגבי מיני פירות שיש להם כמה זנים. יש אומרים שברכה אחת עולה על כולם (שכנה”ג וברכ”י), ויש אומרים שהואיל ויש ביניהם שוני משמעותי, מברכים על כל אחד מן הזנים ברכה נפרדת (ספר חסידים, מהרי”ל ושו”ע רכה, ד).
בפועל, יש זנים שההבדלים ביניהם קטנים עד שרק מומחים מבחינים ביניהם, וברור שאין לברך ‘שהחיינו’ על כל זן מהזנים הללו. וגם כאשר ההבדלים ניכרים, בטעם ובמראה, כל זמן שהשוני אינו גדול, מחמת הספק אין לברך. וכאשר אפשר, טוב לפטור אותם בברכה שמברכים על פרי שברור שצריך לברך עליו ‘שהחיינו’.
אבל כאשר מדובר בזנים שיש ביניהם שוני גדול בטעם ובמראה, קרוב לשוני שבין שני מיני פירות, השמח בהתחדשותם רשאי לברך ‘שהחיינו’, שהרי הם כשני מינים ולא כשני זנים. ואם בנוסף לכך הם גם גדלים בזמנים שונים, יש לברך על כל זן.[14]
במצב של ספק, אם יש לו פרי או בגד שהוא צריך לברך עליו ‘שהחיינו’, יכול בברכת ‘שהחיינו’ שהוא מברך על הוודאי לפטור את הפרי שיש לגביו ספק. ואם כשאכל ענבים ירוקים בפעם הראשונה שכח לברך ‘שהחיינו’ ועתה יש לו ענבים שחורים, נראה שלכל הדעות יברך עליהם ‘שהחיינו’.
