חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יב – הברכה על חבר שלא ראה י"ב חודש

מי שלא ראה את חבירו היקר במשך שנים עשר חודשים וגם לא שמע משלומו, עד שיש חשש מסוים שאולי כבר אינו בין החיים, כשיראה אותו יברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מחיה המתים" (ברכות נח, ב, שו"ע רכה, א).

לכאורה יש לשאול, הלא בעת הפגישה החבר לא קם לתחייה, ומדוע נברך על ראייתו 'מחייה המתים'? אלא שפירוד של שנה יוצר שינוי ממשי בנפש. במשך הימים הרבים הנפש מתרכזת בדברים אחרים, ורגשי הידידות נשכחים ונעלמים אל תוך גנזי הנפש. גם האבלות מסתיימת לאחר שנה, משום שמשך זמן של שנה מקהה ומשכיח את הרגשות הקודמים. עד שנראה על פי ההגיון היבש המביט אל מה שגלוי בלבד, כי לאחר פירוד של שנה, לאחר שהרגש פנה לתחומים אחרים וחברים שונים, אין כמעט אפשרות להחיות מחדש את רגשי החברות. אבל האמת, שאף שנראה כלפי חוץ שרגשי החברות נשכחו, בעומק הנפש, החברות חיה וקיימת, ומיד עם הפגישה הראשונה מתעוררת לחיים. יש בעובדה זו רמז לתחיית המתים, ולכן מברכים בעת פגישה עם חבר שלא שמעו דבר אודותיו במשך שנה 'מחיה המתים', להצביע על כוחם העצום של החיים הפנימיים, שיכולים להתעורר לחיים גם לאחר תרדמה ארוכה. וכך ממש הננו מאמינים ששום געגוע אמיתי לא ישאר יתום, המוות לא יכול לבטל את האהבה, אלא בעומק החיים, בגנזי הנשמה, הכל נשאר קיים לעד, עד לקץ הימים, שיקומו הכל לתחייה וייפגשו שוב עם כל יקיריהם ואהוביהם (ראו עולת ראיה ח"א שפ).

ברכה זו כמעט שלא מברכים כיום, משום שבזכות אמצעי התקשורת, אדם שומע אם קורה במשך השנה דבר לחבריו, ולכן כשייפגשו יברכו 'שהחיינו' (הלק"ט א, רכ; ברכ"י רכה, ג).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן