ו – זמן הברכה

פורסם בקטגוריה יז - ברכות ההודאה והשמחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/10-17-06/

מועד ברכת 'שהחיינו' הוא בעת שהשמחה מתחדשת. לדוגמא, מי שנודע לו שהרוויח סכום גדול במיוחד, יברך בעת שישמע על כך. ואם אינו בטוח באמינותה של השמועה, יברך בעת שהכסף יעבור לרשותו (ראו להלן ח).

וכן לגבי ירושה, זמן הברכה הוא לאחר שהכסף יכנס לחשבונו של היורש או הדירה תירשם על שמו. ואמנם בעבר, היו מברכים סמוך לפטירת המוריש שתי ברכות – 'דיין האמת' על פטירתו, ו'שהחיינו' על הירושה, הואיל ולפי החוק הירושה היתה עוברת מיד לרשותו (ברכות נט, ב). ואף שהיורש העדיף שאביו יישאר בחיים, כיוון שלא ניתן היה להתעלם מהתועלת והשמחה שהגיעה אליו מהירושה, יחד עם ברכת 'דיין האמת' היה עליו להודות לה' על הירושה. אולם כיום, הכספים מופקדים בבנק והבתים רשומים בערכאות, ולוקח זמן עד שהירושה עוברת לרשות היורש, וכך ניתן להפריד את זמן ברכת השמחה מימי האבל.

על בגד חדש אפשר לברך מיד בעת קנייתו, ורבים נוהגים לדחות את הברכה למועד לבישתו הראשונה. ואם בעת הקנייה הבגד אינו ראוי לשימוש, מפני שצריך לתקנו או להוסיף בו דבר, יש לדחות את הברכה למועד לבישתו הראשונה, שאז שמחים בו (שו"ע רכג, ד; מ"ב יז; כה"ח ל).

וכן הדין לגבי קניית ארון, אם בעת הקנייה הוא לא ראוי לשימוש, יש לדחות את הברכה לעת שיתחילו להשתמש בו. ואם היה ראוי לשימוש בעת הקנייה, אפשר לברך עליו בעת הקנייה.

וכן לגבי כלי אוכל שצריכים טבילה, אין לברך עליהם בעת הקנייה, הואיל ועדיין אינם ראויים לשימוש. אלא יש לברך עליהם בעת תחילת השימוש בהם (עי' רע"א רכג, ג, ומ"ב כב, א).

השוכח לברך על רהיטים בעת שהתחיל להשתמש בהם, כל עוד הוא שמח בחידושם, רשאי לברך. השוכח לברך 'שהחיינו' על בגד בעת לבישתו הראשונה, הפסיד את הברכה. ואם גם בפעמים הבאות הוא עוד ממש שמח בבגד, כגון שהוא בגד חשוב במיוחד, רשאי לברך.[5]

מפני נחיצותו הרבה של הלבוש, תקנו חכמים שהלובש בגד חדש יודה לה' ויברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מלביש ערומים". ואח"כ יברך 'שהחיינו'. ואם הוא לובש את הבגד החדש בבוקר, ברכת 'מלביש ערומים' שבברכות השחר עולה גם על הבגד החדש, וטוב לכוון על כך במפורש (שו"ע רכג, ד; מ"ב יח. ויש שאינם נוהגים לברך 'מלביש ערומים' על בגד חדש, וכ"כ בכה"ח רכג, לב).[6]


[5]. יש אומרים שרק במשך הלבישה הראשונה ניתן עדיין לברך 'שהחיינו', אבל לאחר שפשט את הבגד, לא יוכל לברך יותר (סדבה"נ יב, ד). ולמעשה נראה כא"א בוטשאטש רכה, ג, שאם הוא עדיין שמח מאוד בבגד החדש, למרות שכבר לבש אותו פעם אחת, יכול עדיין לברך עליו 'שהחיינו'. וכן משמע ממ"ב רכג, טו. ויש לצרף את דעת הסוברים שגם במקום של ספק, מי ששמח רשאי לברך (כמבואר בהערה 1). ולגבי רהיטים שהם יקרים וחשובים, בדרך כלל שמחים בהם יותר, וכל עוד הוא שמח בחידושם – רשאי לברך.

[6]. כתוב בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ג), לברך 'מלביש ערומים' על בגד חדש, והביאוהו ראשונים רבים, וכך פסקו כמעט כל האחרונים. ובהלק"ט א, ה, כתב שעל חגורה חדשה יברך 'אוזר ישראל בגבורה', ועל כובע חדש 'עוטר ישראל בתפארה'. אבל הרבה אחרונים לא קיבלו את דבריו.

פורסם בקטגוריה יז - ברכות ההודאה והשמחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן