חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – ספרי קודש ספר תורה ובית כנסת

הקונה או מקבל ספר חדש ושמח בו, בין של קודש ובין של חול, מברך 'שהחיינו'. ואמנם יש סוברים שאין לברך 'שהחיינו' על ספרי קודש, הואיל והמצוות לא ניתנו כדי ליהנות בהן הנאה רגילה, אלא כדי להתקדש בהן. אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים, שהשמח בהם יברך 'שהחיינו'.[8]

מי שזכה לשכור סופר שיכתוב עבורו ספר תורה, יברך 'שהחיינו' בעת שיסיים את הכתיבה ויכניס את ספר התורה לבית הכנסת (שו"ת מהר"י בי רב סב; מג"ג רכג, ג; ערוה"ש ח). והמהדרים עורכים סעודה ומביאים שני יינות כדי לשתות אותם בצוותא, ומברכים על היין השני 'הטוב והמטיב' ומכוונים גם על ספר התורה שהקהל שמח בו (ראו לעיל ז, ז-ח). ויש חוששים שמא אין לברך על הספר 'שהחיינו', וכדי לצאת מהספק קונים בגד חדש ומברכים עליו 'שהחיינו' ומכוונים גם על הספר (ברכ"י יו"ד ער, ח).

בחנוכת בית כנסת, אחד מנציגי הקהל יברך עבור כולם 'הטוב והמטיב' (מחז"ב רכג, א; מג"ג ז; מ"ב יא). ויש חוששים לברך, וכדי לצאת מהספק ולהודות לה', עליהם לערוך מסיבה ולהביא שני יינות, ולברך על השני 'הטוב והמטיב'. וכן נכון שאחד המשתתפים ילבש בגד חדש ויברך עליו 'שהחיינו', ויכוון בברכתו גם על בית הכנסת.

היו מגדולי ישראל שנהגו בעת שחיברו ספר, לברך 'שהחיינו' על הוצאתו לאור. ואף שנחלקו בזה הפוסקים, השמח ורוצה לברך – רשאי (מור וקציעה רכג, ציץ אליעזר יד, סז).


[8]. למ"א רכג, ה, מחז"ב ועוד, אין מברכים על ספרי קודש, כי נועדו למצווה, ו'מצוות לאו ליהנות נִתנו'. ואמנם על מצוות שיש להן זמן קבוע, כשופר ולולב, תקנו לברך 'שהחיינו', אבל זו ברכה שנועדה להודות על הגעת זמן המצווה, ואילו ברכת 'שהחיינו' שנועדה להודות על קניין חדש ומשמח נתקנה לדעתם על דברים של חול שנועדו להנאה. אולם לרוב הפוסקים מברכים עליהם, ומהם: רדב"ז ג, תיב; מור וקציעה רכג; שולחן מלכים רכג, יב; מגן גיבורים ב; בני ציון ח"ג רכג, ה, ועוד. ויש שכתבו שהשמח ורוצה לברך רשאי (ח"א סב, ה; מ"ב רכג, יג; חזו"ע ברכות עמ' שצח). וראו בהערה 1, שכאשר רוה"פ סוברים לברך, השמח רשאי לברך 'שהחיינו'.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן