חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ח – שמועות טובות ורעות וקבלת תארים

שמע בשורה טובה, שהיא טובה לו ולאחרים, מברך 'הטוב והמטיב', ואם היא טובה לו לבדו, יברך 'שהחיינו'. ואם שמע שמועות רעות – מברך 'דיין האמת' (ברכות נד, א, שו"ע רכב, א-ב).

לדוגמה, שותפים שהשקיעו בדבר מסוים ונודע להם שהשקעתם הניבה רווחים גדולים במיוחד, מעל ומעבר למצופה, יברך כל אחד מהם 'הטוב והמטיב'. ואם קבלו את השמועה יחד, אפשר שאחד יברך עבור שניהם, וחברו יענה 'אמן'. ואם אין לו שותף, יברך 'שהחיינו'. ואם שמע שאירע לו הפסד גדול, והוא עצוב מכך, יברך 'דיין האמת' (הלק"ט א, ר; סדבה"נ יב, י).

וכן אם העלילו על אדם עלילה והעמידוהו למשפט וגזרו עליו עונש, יברך 'דיין האמת'. ואם היה צריך להרוויח סכום גדול, ולא נתנו לו, ותבע אותם במשפט, וזכה, יברך 'שהחיינו'.

וכן למדנו (לעיל טו, ט), שמי שהיתה לו שדה בשותפות, אם נעצרו הגשמים ונצטערו, והחלו לרדת גשמי ברכה, כל אחד מהם יברך 'הטוב והמטיב'. ובעלים יחידי של שדה, יברך 'שהחיינו'.

שמע שבנו הרוויח רווח גדול במיוחד, והוא שמח בזה – יברך 'שהחיינו'. ואף שאין לו מזה הנאה מוחשית, כבר למדנו (לעיל ג) שרק ברכת 'הטוב והמטיב' תלויה בהנאה מוחשית, אבל ברכת 'שהחיינו' מברכים על שמועה טובה גם כשאין ממנה הנאה מוחשית. ואם שמע שבנו הפסיד הפסד גדול מאוד והוא עצוב מזה, יברך 'דיין האמת'. ואף אם דברים אלו אירעו לחבירו או רבו, שליבו קשור אליו מאוד, אם הוא שמח בשמחתו יברך 'שהחיינו', ואם עצוב יברך 'דיין האמת' (מאמ"ר רכב, א; שולחן הטהור רכב, א, ועי' סדבה"נ יב, ז).

השומע על אדם כשר שנפטר, והוא מצטער מכך, צריך לברך 'דיין האמת'. ואמנם המנהג הרווח לברך רק על שבעת הקרובים שיושבים עליהם שבעה, אולם למעשה, השומע על אדם כשר שנפטר והוא מצטער מכך מאוד, נכון שיברך (עי' מ"ב רכג, ח).

מי שחשב שהוא עומד להרוויח רווח גדול ונודע לו שלא הרוויח, אף שהוא עצוב מאוד, לא יברך 'דיין האמת', כי בפועל לא הפסיד דבר שהיה ברשותו (באו"ה רכב, ב).

אם נתבשר שהחליטו להעלות את שכרו מעבר לעלייה המקובלת, או שקיבל העלאה לא צפויה בדרגה, יברך 'שהחיינו'. וכן מי שקיווה להתמנות לתפקיד מסוים, ושמע שבחרו בו – יברך 'שהחיינו'. ואם שכח לברך בעת ששמע על כך, יכול לברך כל עוד הוא שמח מאוד בשמועה הטובה. ואם עורכים לו מסיבה לקראת כניסתו לתפקיד, יוכל לדחות את הברכה מעת שמיעת הבשורה לעת המסיבה, שאז הוא שמח ביותר.

מי שפיטרו אותו מעבודתו או שהפחיתו מאוד בשכרו, וצר לו על כך מאוד, יברך 'דיין האמת'.

מי שהתבשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה (טסט), או שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי או במבחן חשוב אחר, אם הוא שמח בזה מאד, יברך 'שהחיינו'. וכן מי שהתקבל לעבודה שרצה בה, והוא שמח בכך – יברך 'שהחיינו'.

קבל פרס הוקרה של כבוד, כגון תואר ד"ר לשם כבוד, או שנבחר להיות רב או סיים את לימודיו והוא מקבל תואר בכיר, או קיבל דרגת קצונה, כל שהוא שמח בזה – יברך 'שהחיינו'. וזמן הברכה בעת קבלת השמועה או בטקס. מי שבירך בעת קבלת השמועה ורוצה לברך גם בטקס, יקנה לכבוד האירוע בגד חדש. ויש חוששים לברך, מפני שלעיתים מעורבת בשמחה על הפרס או המינוי גאווה פסולה שמעכירה את השמחה, ולעיתים המינוי נעשה בשחיתות, ואזי אסור לברך עליו. אולם למעשה, כל שהמינוי או הפרס הגיע ביושר, נכון שהשמח בו יברך (עי' מור וקציעה רכג, ומחז"ב רכג, ח; מלומדי מלחמה לג, ב).

תפריט