חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – זכייה בכסף ומענקים

המקבל מתנה כספית, או זכה בהגרלה, או קיבל ירושה כספית – מברך 'שהחיינו', ואם המקבלים הם שותפים – יברכו 'הטוב והמטיב' (ברכות נט, ב; שו"ע רכג, ב). אבל אין לברך על משכורת שוטפת או על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם, כי אין בזה חידוש.

כדי לברך על זכייה כספית, צריך שסכום הכסף שיקבל יהיה בעל חשיבות, שכן יש הבדל בין זכייה בכסף לקניית בגד או קבלתו. בבגד יש לאדם שמחה מיידית, ולכן גם אם שוויו נמוך, הואיל ובפועל הוא שמח בו, עליו לברך. אבל זכייה כספית רק מאפשרת לקנות דברים (שעליהם יוכל לברך 'שהחיינו'), וכדי שהשמחה בכסף תהיה ממשית, צריך שסכום הזכייה יהיה בעל חשיבות עבור הזוכה.

ונראה שלאנשים פשוטים, כמו צעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים (בשנת תשע"ד) יכולים להיחשב כסכום גדול, שאם ישמחו בו – יברכו. אבל אנשים שיש להם יותר כסף, יהיו שמחים שמחה ממשית רק אם זכייתם תהיה גדולה יותר, והכל לפי אופיים ועושרם. אמנם אין צורך שהזכייה הכספית תהיה גבוהה כמו המשכורת החודשית, אלא אפילו מי שמרוויח עשרת אלפים שקלים בחודש, אם זכייה של אלפיים שקלים משמחת אותו – יברך.

כפי שלמדנו, אין לברך על משכורת קבועה או רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו. אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול לא צפוי, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עבודתו ועסקיו – יברך (הלק"ט א, ר; סדבה"נ יב, י).

עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו – יברך (א"ר, מ"ב רכג, כ).

המקבל מענק כספי או מלגה, עבור לימודים או עבור דבר נאה שעשה, אין לו בזה בושה, ואם המענק מספיק גדול כדי לשמח אותו – יברך. ובתנאי שהוא מענק מיוחד שאין הכל מקבלים אותו, אבל אם זה מענק או מלגה שמעניקים לרבים כדרך שגרה, הרי הם כמשכורת שאין בה שמחה חדשה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן