חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יג – ברכה על לידת בן ועל לידת בת

על לידת בן מברכים 'הטוב והמטיב', מפני ששמחה זו משותפת לאב ולאם (ברכות נט, ב; שו"ע רכג, א). אם האב והאם נמצאים יחד, אחד מהם יברך והשני יענה 'אמן'. ואם האב אינו נמצא ליד אשתו היולדת, תברך האם לעצמה, והאב יברך בעת שישמע את הבשורה הטובה על לידת בנו (אורחות חיים א, סעודה לד).

על לידת בת יברכו 'שהחיינו' בעת שיראו אותה לראשונה (הגר"ז סדבה"נ יב, יב, מ"ב רכג, ב). אם הם יחד, אחד מהם יברך והשני יענה 'אמן'. ואם האב אינו נמצא ליד אשתו היולדת, האם תברך מיד כשתראה את בתה, וכשיזכה האב לראות את בתו לראשונה, יברך אף הוא 'שהחיינו'. אם לא בירכו בעת הראייה הראשונה, כל עוד הם שמחים ומתרגשים מראייתה, עדיין יכולים להודות לה' ולברך 'שהחיינו'.[11]

הורים שנולד להם ילד חולה או בעל מום, לא יברכו הואיל ואינם שמחים. ואם למרות זאת הם שמחים – יברכו.

גם הסבא והסבתא, אם ישמחו מאוד בעת שיראו את נכדם או נכדתם בפעם הראשונה – יברכו 'שהחיינו'. וכן בני משפחה אחרים או ידידים קרובים ביותר, אם ישמחו מאוד בעת שיראו את התינוק או התינוקת, רשאים לברך 'שהחיינו'. ואפילו בעת השמועה, מי ששמח מאוד, רשאי לברך 'שהחיינו', למרות שאינו רואה את התינוק שנולד. ומי שבירך בעת השמועה, לא יברך אחר כך בעת הראייה (סדבה"נ יב, ז; באו"ה רכג, א)


[11]. אשה שהתאלמנה לפני שילדה את בנה, כיוון שהשמחה שלה לבדה, תברך 'שהחיינו'. וכן מי שאשתו מתה בעת לידתה, יברך על פטירת אשתו 'דיין האמת', ועל לידת בנו או בתו 'שהחיינו' (מ"ב רכג, ד-ו). טעם החילוק בין בן לבת, מפני שלהלכה, הבן חייב לכבד את הוריו ולסייע להם תמיד, וגם אם הוא נשוי ומטופל בילדים קטנים, אם הוריו צריכים עזרה – חייב לטפל בהם ולסעדם. ואילו הבת פטורה מהחובה לעזור להוריה כאשר העזרה להם מתנגשת בצרכי בעלה וילדיה (שו"ע יו"ד רמ, יז, כד; ועי' ש"ך יט). וכבר למדנו בהלכה ג, שברכת 'הטוב והמטיב' תלויה בהטבה מוחשית. וכך משמע משו"ת הרשב"א ח"ד עז.אפשר גם לומר שההוראה לברך 'הטוב והמטיב' התבססה על המצב החברתי-כלכלי לפיו לידת בן נחשבה משמחת מאוד ואילו בלידת בת פחות שמחו,  שכן הבן היה מסייע בפרנסת העסק המשפחתי, ואילו הבת היתה נישאת ועוברת לגור עם משפחת בעלה. בנוסף, לעיתים הורים שהיו להם בנות רבות סבלו חרפת רעב, הואיל והיו צריכים להשקיע את כל רכושם כדי לחתן את בנותיהם. לכן היו זמנים שאפילו 'שהחיינו' לא בירכו בלידת בת. אם כך, לכאורה כיום הורים ששמחים בלידת בתם כמו בלידת בנם, צריכים לברך 'הטוב והמטיב'. אולם ההוראה המקובלת, שגם ממשיכה את המסורת וגם מבטאת את השמחה על לידת הבת, היא כפי שכתבתי למעלה. בכל אופן, השמחים בלידת בת לא פחות מבן, ורוצים לברך 'הטוב והמטיב' – רשאים.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן