כפי שלמדנו, החלק השני של מצוות כתיבת ספר התורה, מתקיים בכך שכל יהודי יקנה לעצמו ספרי קודש כדי שילמד בהם את התורה, ומתוך כך ילך בדרכי ה’ ויקיים את מצוותיו, ויוסיף טובה וברכה לעולם. לפיכך, חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה’ לישראל. השאלה, אילו ספרים צריך שיהיו לכל אדם בנוסף לתנ”ך, שכן ספרים רבים ישנם, החל מדברי חכמים במשנה, בגמרא, ובמדרשי ההלכה והאגדה, ועד ספרי הראשונים והאחרונים בפרשנות התנ”ך, הגמרא, פסקי ההלכה וכן ספרי אמונה ומוסר.
כעיקרון, כל אדם צריך להחזיק את הספרים הטובים ביותר עבורו לקיום מצוות תלמוד תורה, שמחייבת כל יהודי לדעת את יסודות האמונה והמצוות עד ההלכה למעשה. ביסודות האמונה כלול לימוד התנ”ך, ובו סיפור הגילוי האלוהי אל עם ישראל אודות ערך האדם וייעודו, יצירת עם ישראל וייעודו ליישב את ארץ ישראל, ללכת בדרך ה’ ולהביא ברכה לכל משפחות האדמה. לימוד האמונה כולל גם לימוד המוסר והמידות הטובות. כמו כן, צריך ללמוד את כל מצוות התורה ומשמעותן עם הסייגים והתקנות שקבעו להן חכמים עד ההלכה למעשה. כאשר ההלכות המעשיות שאדם נפגש בהן באופן תדיר צריכות לימוד עמוק ומפורט יותר.
ככל שעברו השנים ורבו הספרים, השאלה נעשתה מורכבת יותר. ונראה למעשה, שאין אפשרות לקבוע אילו ספרים חייב כל יהודי לקנות, שכן אמרו חכמים (ע”ז יט, א): “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ”, היינו בספרים המתאימים לו. לכן טרחו חכמי ישראל בכל הדורות לכתוב ספרים מסוגים שונים באמונה ובהלכה, כדי לתת מענה מדויק להבנת תחום מסוים בתורה ולעיתים אף להבנתה הכללית. ועל כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה, ובהם יוכל לחזור ולהגות כדי שלא לשכוח את התורה וכדי להמשיך להעמיק בה. ומי שמתקשה בבחירת הספרים המתאימים לו, נכון שיתייעץ על כך עם רב שמכיר אותו. בעלי משפחה צריכים לדאוג שיהיו בביתם ספרים מתאימים לכל בני המשפחה, כל אחד לפי רמתו ותחום התעניינותו.
בנוסף, טוב לקנות את ספרי היסוד, כדוגמת משנה, תלמוד, רמב”ם ושולחן ערוך עם מפרשים, וכן את ספרי היסוד באמונה. ואף שאין חובה לקנותם כאשר אינו מתכוון ללומדם בטווח הנראה לעין, לכתחילה טוב שיהיו בביתו, תוך תקווה שלעיתים יעיין במקור מסוים שבהם, ואולי אף יזכה ללומדם.
נראה שלא ניתן לקיים את המצווה במאגרי מידע ממוחשבים, מפני שבשבתות ובחגים, שנועדו במיוחד ללימוד התורה, לומדים בספרים. ועוד, שהספרים שאדם קונה חביבים עליו, ובעזרתם יוכל ללמוד ביתר חשק וריכוז. בנוסף, כאשר הספרים ניצבים במקום מכובד בבית, הם מזכירים לכל בני המשפחה את התורה שמציבה לפניהם חזון ומאירה להם את דרכם, ומעוררים את בני הבית ללמוד בהם. לפיכך, חובת המצווה שתהיה לכל אדם ספרייה של ספרי קודש שעל ידם יוכל ללמוד את התורה. ומצווה שיקנה ספרים נאים ונעימים ללימוד, ויניחם בספרייה יפה, שנאמר (שמות טו, ב): “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ” – “התנאה לפניו במצוות” (שבת קלג, ב).
