מנהג חסידות להקדים בכל דבר את הימין לשמאל, מפני שהתורה החשיבה יותר את צד ימין (בהזאה על בוהן יד ורגל ימין). ועל פי הקבלה, הימין רומז לחסד והשמאל לדין, ויש להגביר את החסד על הדין. לכן מנהג חסידות לאכול ביד ימין. וכן בעת רחצה וסיכה, מנהג חסידות להקדים ימין לשמאל. ובעת רחיצת כל הגוף, טוב להקדים תחילה את הראש ואח"כ את יד ימין ואח"כ את יד שמאל, ורגל ימין לפני רגל שמאל. וכן מנהג חסידות להקדים תחילה את השרוול הימני לשמאלי, וכן בגרביים. ובעת הסרת הבגדים, ראוי להסיר תחילה את הצד השמאלי.[1]
לגבי הנעליים הדין מורכב. מצד אחד יש מקום להקדים את הימין, ומנגד לומדים מקשירת התפילין על יד שמאל, שבענייני קשירה יש להקדים את השמאל. לפיכך, ראוי שתנעל תחילה את נעלה הימנית בלא קשירת השרוכים, ובזה תקדים את הנעל הימנית לשמאלית. אח"כ בקשירת השרוכים תקדים את הנעל השמאלית לימנית (שבת סא, א; שו"ע או"ח ב, ד).[2]
מי שהיא שמאלית ביד וברגל, תקדים את הימין הן בנעילה והן בקשירה, שכך למדנו לעניין תפילין, ששמאלי קושר תפילין על יד ימינו, נמצא שאצל שמאליים גם לעניין הקשירה ימין קודמת.[3]
מגמת ההלכה, שכל פעולה שאנו עושים, ואפילו היא שגרתית כנעילת הנעליים, תהיה עד כמה שאפשר בתכלית הדיוק. הרי ממילא כל אחת נועלת בכל יום את נעליה, ואם כן מדוע שלא תלמד לעשות זאת באופן השלם ביותר. ברור עם זאת שהסדר אינו מעכב, ולכן מי שהפכה את הסדר, אינה צריכה לחלוץ את נעליה כדי לשוב ולנעול אותם כסדר הראוי.
על ידי הלכות אלו, מלמדים אותנו חכמים לייחס ערך לכל פעולה שאנו עושים. ומתוך כך, אנו לומדים להתבונן ולרומם את כל פרטי המעשים המרכיבים את חיינו.
[1]. הקדמת הראש והימין ברחצה ובסיכה מבוארת בתלמוד שבת סא, א. אכילה בימין הוזכרה בברכות סב, א. ההקדמה בבגדים מבוארת במ"א וכה"ח ב, ז, בשם שער הכוונות. וכ"כ בשועה"ר ב, ד, וקצוש"ע ג, ד.
[2]. אמנם בהליכות ביתה א, הערה יד, מסתפק בזה, שאולי כיוון שנשים אינן מניחות תפילין אינן צריכות להחשיב את שמאל בקשירה. ובספר שעשועי צבי ג' לרצ"פ פרנק, כתב שתקשור איזו שתרצה בתחילה. ואע"פ כן, נראה שטוב יותר שגם הנשים יקדימו את קשירת שמאל, מפני שגם הן יכולות ללמוד מדין התפילין שלעניין קשירה שמאל קודמת. וכ"כ בהליכות בת ישראל יד, הערה נז, והלכה ברורה ב, ו.
[3]. מ"ב ב, ו, עפ"י בכור שור. (ועי' במנח"י י, א). משמע שלגבי לבישת שאר בגדים, גם לשמאלי יש הידור להקדים ימין. וכמו שגם לשמאלי היו מזים על בוהן ימין (עפ"י רוב הפוסקים, עי' באנציקלופדיה תלמודית ח"א 'אטר'). אמנם לגבי אכילה, ברור שאין להטריח את השמאלי לאכול בימין. ולעניין ברכה, דעת המ"ב רו, יח, (עפ"י כמה אחרונים), ששמאלי יאחז את מה שהוא מברך עליו ביד שמאלו, ודעת המקובלים, שיאחזנו בימין (כה"ח רו, ל).