פרק ד – מצוות השופר

יום תרועה ומשמעות התרועה והתקיעה א, א – יום תרועה – יום דין ביאר הרמב"ן (ויקרא כג, כד) שמשמעות יום תרועה – יום דין: "ולא

תקנת רבי אבהו וסוגי התרועה ב, א – תקנת רבי אבהו ראש השנה לד, א: "אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. מה

ג, א – תקיעות על סדר התפילה משנה ראש השנה לב, א: "סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עמהן, ואינו תוקע. קדושת

תקיעת שופר בתפילת לחש של מוסף ד, א – יסוד המנהג לתקוע בתפילת לחש המנהג הקדום היה שלא לתקוע בתפילת לחש. לסוברים שבתפילת לחש של

ה, א – מצוות שמיעת קול שופר כתב הרא"ש (ר"ה ד, י): "ורבנו תם כתב שיש לברך 'על תקיעת שופר' משום דעשייתה היא גמר מצוותה".

פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמא ו, א – פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמא משנה קידושין כט, א: "כל מצות עשה שהזמן גרמא –

ז, א – האם החזן יכול להיות בעל תוקע משנה ראש השנה לב, ב: "העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה – השני מתקיע".

אכילה לפני תקיעת שופר ח, א – אכילה לפני קיום מצווה במשנה סוכה לח, א, למדנו שאסור לאכול לפני קיום מצווה: "מי שבא בדרך ולא

ראש השנה שחל בשבת ט, א – הטעם שאין תוקעים בראש השנה שחל בשבת משנה ראש השנה כט, ב: "יום טוב של ראש השנה שחל

מדיני תקיעת שופר יב, א – האריך בתרועה האם צריך להאריך בתקיעה כנגדה חידש השפת אמת (ר"ה לג, ב), שאם האריך בתרועה, חובה להאריך בתקיעה

טו, א – הגדרתו הבסיסית של שופר ביארו הראשונים שיש תנאי בסיסי לשופר, שהוא קרן שיש בה חלל באופן טבעי, ואינו קרן שכולה עצם אחת.