ארכיון הקטגוריה: זמנים

א – החודש העברי

ברא הקב"ה מאורות – שמש וירח, ותלאם בשמים, ולפיהם נקבעים סדרי הזמנים. ביום החמה מאירה ובלילה הלבנה. השנה נקבעת לפי מחזור החמה והחודש לפי מחזור הלבנה. וכמו שנאמר (בראשית א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלוֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ב – הסמכות לקביעת החודשים ניתנה לישראל

עצם היראות הלבנה בחידושה אינה מתחילה עדיין את החודש, אלא בית הדין הוא שמקדש את החודש, שנאמר (שמות יב, ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", הראה לו הקב"ה למשה רבנו את צורת הלבנה בחידושה, ואמר: "עדות זו תהא מסורה לכם" (ר"ה כב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ג – תולדות קידוש החודשים

בתקופת האמוראים, בעקבות גזירות הרומאים, הישוב היהודי בארץ הלך ונדלדל ולעומתו הקהילה הגדולה שבבבל הלכה והתעצמה מכל הבחינות. ואע"פ כן, עדיין היתה שמורה הסמכות לחכמי ארץ ישראל לקדש חודשים ולעבר שנים, שנאמר (ישעיהו ב, ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה". ומארץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ד – אימתי ראש חודש יום אחד ואימתי יומיים

כאשר החודש חסר (29 ימים), ראש החודש הבא הוא יום אחד. אולם כאשר החודש מלא (30 ימים), ראש החודש הבא נמשך יומיים, היום הראשון הוא ל' לחודש הקודם, והשני א' לחודש הבא. ולמרות שעיקר ראש חודש הוא ביום השני, שכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ה – מעמדו של ראש חודש בתורה

ראש חודש נמנה בתורה יחד עם שאר המועדים שמקריבים בהם קרבנות מוסף לכבוד קדושת היום. ולמדו חכמים שגם ראש חודש נקרא מועד (פסחים עז, א). והיו תוקעים בו בחצוצרות, שנאמר (במדבר י, י): "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ו – שמחה וסעודת ראש חודש ואיסור תענית וצער

ראש חודש הוא בכלל הימים הטובים שראוי לשמוח בהם, אולם אין מצווה מפורשת לשמוח בו בסעודה ומשתה. לפיכך, מצווה להרבות בסעודת ראש חודש, אבל אין בכך חובה (שו"ע או"ח תיט, א). ומכל מקום אסור להצטער בראש חודש, ולכן אסור להתענות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ז – מנהג נשים בהימנעות ממלאכה בראש חודש

מותר לעשות מלאכה בראש חודש. ואמנם מתחילה היה ראוי שלא לעשות מלאכה בראש חודש כדין חול המועד. שכן הכלל הוא, שככל שהיום קדוש יותר כך הוא מיועד יותר לעניינים שבקדושה, ויש לצמצם בו את העיסוק במלאכה. לכן שבת שהיא המקודשת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ח – שבת מברכים

נוהגים בשבת שלפני ראש חודש להכריז אימתי יהיה ראש חודש ולברכו, שיחדשהו הקב"ה עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה. ויש בזה גם זיכרון מסוים לקידוש החודש שהיה נעשה בעבר על ידי בית הדין. ולכן נהגו להזכיר את זמן המולד. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

ט – זמן כפרה ויום כיפור קטן

ראש חודש הוא זמן כפרה, כמו שאומרים בתפילת מוסף: "זמן כפרה לכל תולדותם", והיו מקריבים בו שעיר חטאת לכפר. כדי שהכפרה של ראש חודש תהיה שלימה, נהגו ותיקין לחזור בתשובה לקראת ראש חודש. ויש נוהגים לצום בערב ראש חודש, ולומר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

י – יעלה ויבוא בתפילה

עניינו של ראש חודש מוכרח לבוא לידי ביטוי בתפילה, שהרי התפילות נתקנו כנגד הקרבנות, ובראש חודש נצטווינו להקריב קרבן מוסף, ועל כן צריכים להוסיף בתפילה את עניינו של ראש חודש. לשם כך תקנו חכמים לומר תפילת 'יעלה ויבוא', בה אנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יא – יעלה ויבוא בברכת המזון

גם בברכת המזון צריכים לומר 'יעלה ויבוא', ואף שאין חובה לאכול סעודה בראש חודש, מכל מקום מפני חשיבות היום, שמקריבים בו קרבן מוסף, צריכים להזכיר ראש חודש בברכת המזון (שבת כד, א, ותוס' שם). ואומרים 'יעלה ויבוא' בברכת 'רחם', מפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יב – הלל בראש חודש

מנהג ישראל לומר הלל בראש חודש. ואמנם מצד הדין אין חובה לאומרו בראש חודש, כי רק בימים שנקראים מועד ואסורים בעשיית מלאכה חייבים לומר הלל, ואילו ראש חודש אמנם נקרא מועד אבל מותר לעשות בו מלאכה. אלא שנהגו ישראל לומר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יג – מנהגי אמירת ההלל

קריאת ההלל צריכה להיות בעמידה, שהיא עדות על שבחו של ה', ועדות נאמרת בעמידה. בדיעבד אם אמר הלל בישיבה או שכיבה יצא, וחולה שאינו יכול לעמוד, לכתחילה יאמר את ההלל בישיבה או שכיבה (שו"ע תכב, ז, מ"ב כח). אין להפסיק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יד – קריאת התורה ומוסף

לכבוד ראש חודש מעלים לתורה ארבעה עולים, ומתחילים לקרוא בקרבן התמיד ומסיימים בקרבנות ראש חודש (במדבר כח, א-טו). ויש בזה רמז, שמתוך הקדושה הקבועה והתמידית שבאה לידי ביטוי בקרבן התמיד שהיו מקריבים בכל יום בבוקר ובערב, אפשר להמשיך את הקדושה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

טו – משמעות ברכת הלבנה

בברכת הלבנה אנו מודים לה' על שברא את הלבנה שאנו נהנים בלילה מאורה. ברכה זו זכתה ליחס מיוחד של כבוד וחיבה מהמוני בית ישראל, מפני שרמוזים בה עניינים עמוקים אודות עם ישראל. ונבאר מעט: מכל גרמי השמיים, הלבנה היא הדומה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

טז – דיני אמירתה בשמחה

מפני הרעיון הגדול שמבטא חידוש הלבנה, נתקדשה ברכת הלבנה עד שהיא נחשבת למעין קבלת פני שכינה. וזהו שאמר תנא דבי רבי ישמעאל על ברכת הלבנה: "אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמיים פעם אחת בחודש (בברכת הלבנה) דים". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יז – ראיית הלבנה

מברכים על הלבנה בלילה, מפני שאז אורה נראה היטב ונהנים ממנו, אבל אם יראו את הלבנה בין השמשות, אין מברכים עליה, מפני שעדיין אור השמש מאיר, ואין נהנים באותה השעה מאור הלבנה (רמ"א תכו, א). לפני הברכה מסתכלים מעט בלבנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | כתיבת תגובה

יח – זמן ברכת הלבנה

לדעת הרבה ראשונים, זמן ברכת הלבנה מתחיל מהיום הראשון לראייתה, וככל שיקדים לברך מוטב (רמב"ם ברכות י, יז, רא"ש ועוד). אולם לדעת כמה פוסקים, מן הראוי להמתין עד שתגדל מעט וניתן יהיה ליהנות מאורה. יש אומרים שיש להמתין עד שיעברו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - ראש חודש | תגובה אחת

א – מצוות הספירה ומשמעותה

מצווה לספור מליל קציר העומר, תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות. ליל קציר העומר הוא ליל ט"ז בניסן החל במוצאי יום טוב ראשון של פסח, ובו היו יוצאים וקוצרים שעורים, ומביאים אותם לעזרה, ודשים אותם, וזורים אותם ברוח, ובוררים אותם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ב – תהליך העלייה מהלאומיות לרוחניות

בספירת העומר אנו מושכים קו שהולך ועולה מפסח לחג השבועות. חג הפסח מבטא את הצד הלאומי הישראלי, שביציאת מצרים נתגלתה סגולת ישראל, בכך שהקב"ה בחר בנו מכל העמים למרות היותנו שקועים במ"ט שערי טומאה. וחג השבועות מבטא את הצד הרוחני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ג – נוסח הספירה

לפני הספירה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ספירת העומר". הברכה והספירה נאמרים לכתחילה בעמידה, ואם ישב יצא (שו"ע תפט, א).2 הספירה מורכבת משני חלקים: ספירת הימים וספירת השבועות. וכמו שנאמר (ויקרא כג, טו-טז): … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ד – מעמד המצווה לאחר החורבן

שאלה עקרונית בהלכות ספירת העומר היא, האם לאחר חורבן בית המקדש מצוות ספירת העומר מן התורה או מדברי חכמים. נאמר (ויקרא כג, טו): "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה". לדעת הרא"ש והר"ן ועוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ה – זמן הספירה

זמנה של ספירת העומר מתחיל בלילה של ט"ז בניסן, שנאמר (דברים טז, ט): "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת". "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" הוא קציר העומר, שראשית הקציר של כל היבול השנתי מוקדש לקרבן העומר, וזמן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ו – עד מתי אפשר לספור

מי שרגיל להתפלל מעריב בכל השנה בשעה מאוחרת, מוטב שיספור לאחר תפילתו הקבועה, מפני שאם יספור לעצמו בתחילת הלילה, יהיה עלול לבוא לידי טעות או שכחה. ועוד, שיש מעלה בקיום המצווה בציבור. אבל מי שמפני טרדותיו אינו יכול להתפלל מעריב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ז – דין השוכח לספור יום אחד

נחלקו הראשונים בשאלה, האם ספירת העומר היא מצווה אחת ארוכה הנמשכת מחג הפסח ועד חג השבועות, או שבכל יום ישנה מצווה בפני עצמה לספור. לדעת בעל הלכות גדולות, ספירת העומר היא מצווה אחת ארוכה, וכפי שנאמר (ויקרא כג, טו): "שֶׁבַע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ח – בכל הספקות ממשיך לספור בברכה

מי שהתעורר לו ספק שמא שכח לספור יום אחד, יכול להמשיך לספור בברכה, כי רק כאשר ברור ששכח לספור יום אחד חוששים לדעה שאינו יכול להמשיך לספור בברכה. וכן מי ששכח לספור בלילה ונזכר וספר למחרת ביום, אע"פ שיש סוברים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

ט – נשים בספירת העומר

על פי הכלל המפורסם, שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, שהרי מצווה זו תלויה בזמן (ועי' בפנה"ל תפילת נשים פרק ג' בטעם הדבר). אבל אשה הרוצה, יכולה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמה, ויש לה בזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

י – פרטי דינים במצוות הספירה

מי ששאלו חבירו בזמן הראוי לספירה, כמה ימים היום לעומר, אם עדיין לא ספר באותו יום בברכה, לא יענה לו "היום כך וכך ימים לעומר", שאם יאמר לו כן, כבר יצא בזה ידי הספירה ושוב לא יוכל לברך לפני שיספור. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - הלכות ספירת העומר | כתיבת תגובה

א – טעם מנהגי האבלות שבספירת העומר

הימים שבין חג הפסח לחג השבועות הם ימים שיש בהם צער, הואיל ומתו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. לפיכך נוהגים בימים אלו מקצת מנהגי אבלות, שלא לשאת אשה ושלא להסתפר, וכן אין עורכים בהם ריקודים ומחולות של רשות. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ב – זמני מנהגי האבלות

מנהגים רבים היו לגבי זמן האבלות, ונזכיר את ארבעת העיקריים: א) מנהגי האבלות נמשכים בכל ספירת העומר, ומנהג זה מבוסס על גרסת הגמרא שלפנינו (יבמות סב, ב), שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, ואם כן יש לנהוג מנהגי אבלות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ג – מנהג יוצאי ספרד

לדעת בעל ה'שולחן-ערוך' (או"ח תצג, א-ב), מנהגי האבלות מתחילים מהיום הראשון של ספירת העומר ועד לבוקר ל"ד בעומר. וזאת על פי המסורת הגורסת בגמרא שתלמידי רבי עקיבא מתו עד 'פרוס העצרת', והכוונה עד חמישה עשר יום לפני חג העצרת, נמצא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ד – מנהג יוצאי אשכנז

מנהג יוצאי אשכנז הרווח בארץ ישראל משלב כמה מסורות. עיקר מנהגי האבלות נמשכים עד ל"ג בעומר, ומקצתם נמשכים אח"כ. וזאת על פי המסורת שהמגפה נעצרה בל"ג בעומר, אלא שאותם תלמידים שהתחילה מחלתם לפני ל"ג בעומר מתו אח"כ עד חג השבועות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ה – נישואין ואירוסין בימי ספירת העומר

אחר שעסקנו במשך זמן האבלות, נסכם את דיני המנהגים באופן מפורט. כתבו הגאונים, שמאז שמתו תלמידי רבי עקיבא בימים שבין פסח לעצרת, נהגו ישראל שלא לשאת בהם אשה. לדעת כמה פוסקים, רק מנישואין של רשות נמנעים, כגון מי שכבר היה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ו – תספורת

כתבו הראשונים שאין להסתפר בימי ספירת העומר. וכפי שלמדנו (הלכות ג-ד), למנהג ספרדים איסור תספורת נמשך עד לבוקר יום ל"ד בעומר. ולמנהג אשכנזים עד בוקר יום ל"ג בעומר, ויש מקילים מליל ל"ג בעומר, ובשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם.5 ודווקא תספורת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ז – גילוח

לגבי גילוח התעוררה שאלה: האם למי שרגיל להתגלח בכל השנה מותר להתגלח בספירת העומר. לדעת רבים גילוח בכלל תספורת, ובכל הימים שאסור להסתפר אסור גם להתגלח. וכך נוהגים רוב בני הישיבות, עד שאי הגילוח הפך להיות ההיכר הבולט ביותר של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ח – ריקודים וכלי זמר

כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות (מ"א תצג, א). וכן נהגו לאסור נגינה ושמיעת כלי זמר. למנהג הספרדים, אמנם ימי האבלות נמשכים עד ל"ד בעומר בבוקר, אלא שבל"ג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

ט – ברית מילה, הכנסת ספר תורה ובר מצווה

מותר לקיים סעודות מצווה ולשיר ולרקוד בהן כפי שמקובל כל השנה. למשל, מותר לערוך סעודות ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת בימי ספירת העומר. ומי שרגיל בסעודות אלו לרקוד ולהשמיע מוזיקה שמחה – רשאי, מפני שזו שמחה של מצווה. וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | תגובה אחת

י – שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי

לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

יא – שהחיינו

מותר בימי ספירת העומר לקנות פרי חדש ולברך עליו ברכת 'שהחיינו', וכן מותר לקנות בגד חדש או רהיט חדש ולברך עליו 'שהחיינו'. ואמנם בקהילות אשכנז, אחר מסעות הצלב והרציחות האיומות שבוצעו על ידי הנוצרים בימי ספירת העומר, היו רבנים שהחמירו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

יב – סיכום קצר לימי שמחה שבתוך ספירת העומר

בחול המועד פסח אין נוהגים שום מנהגי אבלות, מפני שמצווה לשמוח בו, כמבואר לעיל בהלכה ח' לעניין נגינה. בראש חודש אייר, לדעת כמה פוסקים מותר להסתפר, מפני שהוא כיום טוב ואין חלים בו מנהגי אבלות. אבל למעשה המנהג שלא להסתפר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - מנהגי אבלות בספירת העומר | כתיבת תגובה

א – מצוות ישוב הארץ

ביום ה' באייר חמשת אלפים תש"ח למניין שאנו מונים לבריאת העולם, בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, זכה עם ישראל לקיים את מצוות ישוב הארץ. ואף שגם לפני כן כל יהודי ויהודי שהתגורר בארץ ישראל קיים מצווה בישיבתו, ואמרו חכמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות | כתיבת תגובה

ב – אתחלתא דגאולה וקידוש ה'

בהקמת המדינה הוסרה חרפת הגלות. דורות על דורות נדדנו בגלות, עברנו השפלות איומות, שוד ורצח. היינו ללעג וקלס בגויים, נחשבנו כצאן לטבח יובל, להרוג ולאבד למכה ולחרפה. זרים אמרו לנו, אין לכם עוד תוחלת ותקווה. זה היה מצב של חילול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות | כתיבת תגובה

ג – הצלת ישראל

ביום העצמאות ניצל עם ישראל מעבדות לחירות, מעבדות של שעבוד מלכויות על כל הכרוך בכך לעצמאות מדינית. ומתוך כך גם נעשתה לישראל הצלה ממשית ממיתה לחיים, שעד אז לא יכולנו להתגונן מפני שונאינו שרדפו אותנו, ומאז בחסדי ה' אנחנו מתגוננים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות | כתיבת תגובה

ד – שלוש השבועות

נאמר (שיר השירים ב, ז): "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". ודרשו על כך חכמים (כתובות קיא, א), ששלוש שבועות השביע הקב"ה, שתיים את ישראל – שלא יעלו בחומה ולא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות | כתיבת תגובה

ה – קביעת יום טוב לדורות ביום העצמאות

מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה, ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות. ואף שיש איסור להוסיף מצוות על מה שכתוב בתורה, מכל מקום מצווה זו נלמדת בקל וחומר – ומה ביציאת מצרים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות | כתיבת תגובה