א – מהי עיר מוקפת חומה

[1]. בגמרא מגילה ג, ב, עיר מוקפת חומה היא עיר שהקיפו אותה תחילה בחומה ואח"כ בנו את בתיה. וכן הדין אם בנו את בתיה מתחילה על דעת להקיף אותה אח"כ בחומה. אבל אם בנוה סתם, ואח"כ הקיפוה בחומה, אינה נחשבת לעיר מוקפת חומה (שו"ע תרפח, א). שם בגמרא: "כרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר". לדעת שאילתות ורמב"ן, כך הדין לעניין פורים. ולדעת רמב"ם, תוס', רא"ש ועוד הרבה ראשונים, דין זה נאמר לשאר דיני עיר מוקפת חומה, אבל לעניין פורים אין צריך עשרה בטלנים, וכך נפסק בשו"ע תרפח, א, ועי' מ"ב ב. ומהם עשרה בטלנים? לרש"י, רמב"ם, עיטור, נמוק"י ועוד, עשרה שבטלים ממלאכתם וניזונים מהציבור, כדי שיהיו מצויים בבית הכנסת בתפילות. ולרמב"ן, רשב"א וריטב"א, אין צורך שיהיו בטלים ממלאכתם אלא רק קבועים בהגעתם לביהכ"נ לתפילות בשחרית וערבית.
[2]. כתב בשו"ת דברי יוסף שוורץ סי' ב, שרק לגבי ירושלים יש ודאות שהיא מוקפת חומה. חברון, לדוגמה, לרדב"ז ב, תרפא, לא היתה מוקפת (ועי' תחומין א' עמ' 122-123), והחיד"א כתב שנהגו לקרוא בה גם בט"ו (כה"ח תרפח, טוב). לוד – במגילה ד, א, מבואר שהיא מוקפת, אלא שאין ודאות שלוד של היום ממוקמת במקומה של לוד העתיקה, ועל כן דינה כספק, וכ"כ ביבי"א ח"ז, ס. לגבי טבריה, במגילה ה, ב, מבואר שהספק מפני שצד אחד שלה לא היה מוקף בחומה אלא בים. וגם אם נמצא עיר שיש בה שרידים של חומה עתיקה מימי יהושע בן נון, עדיין לא יהיה ברור אם הקימו את העיר על דעת להקיפה בחומה, שרק באופן זה נחשבת למוקפת חומה. והרב ישראלי העלה סברה, שאם החומות כוסו בעפר, וכיום הבתים נבנו מעל גובה החומות, אינם נחשבים כנמצאים במקום של עיר מוקפת חומה (הובא בתחומין א, עמ' 126. ועי"ש בדיון ארוך אודות הישוב בית אל, שמקומו כק"מ אחד ממקום חפירות בית אל הקדומה, ובעמ' 128, בדברי הרב דבליצקי עפ"י אגרות ראיה תכג, שאין לקבוע הלכה עפ"י ממצאים ארכיאולוגים. ובהמשך בעמ' 130, בהכרעת אבי מורי, שיעשו פורים בישוב בית אל ביום י"ד בלבד).