קטגוריות

יב – המשך

מטבעות ושטרות שמודפסים עליהם פסוקים – אין בהם קדושה ומותר להיכנס איתם לשירותים (חו”י טז; מ”ב שלד, נב; יבי”א ד, כא; ציץ אליעזר טז, לא; להלן יא, ט).

אין להיכנס לשירותים עם תיק, חולצה או תליון שיש עליהם שלוש מילים או יותר מפסוק. אמנם אם יסתירו את התליון תחת הבגד, מותר להיכנס עמו לשירותים. כדי שלא ייכשלו בכך, נכון שלא להדפיס חלקי פסוקים על חולצות, הואיל ונכנסים עמהן לשירותים. אמנם כאשר משתמשים במילים של פסוק כמליצה בלא משמעות של קדושה, אין איסור. אלא שבדרך כלל משתמשים בלשון הפסוק כדי לתת למסר משמעות ערכית מקודשת, כגון: “ואהבת לרעך כמוך”, “טובה הארץ מאד”. ולכן יש להימנע מלהדפיסם על חולצה, ואין להיכנס עמהם לשירותים. אמנם בשעת הדחק, מי שלבוש בחולצה כזו ויש לו קושי לפושטה לפני שיכנס לשירותים, יכול להקל להיכנס עמה. וישנם פסוקים שספק אם הובאו במשמעות של קדושה או כפתגם, כדוגמת “ממני תראו וכן תעשו”, או “קום התהלך בארץ”. ולגביהם טוב להחמיר, והרוצה להקל יש לו על מה לסמוך.[16]

מותר לקרוא בשירותים ספרי חול הכתובים בעברית (שאילת יעבץ א, י; לעיל ח, 13). וכן מותר לקרוא בשירותים עיתון של חול (אג”מ יו”ד ב, ע). וגם כשיש בעיתון עמודים אחדים של דברי תורה, כל זמן שהם מכוסים, כי פותחים עמודים אחרים – מותר לקרוא בשאר העמודים. ואין לחשוש מכך שמכניסים את העיתון לשירותים, מפני שכלל העיתון לא התקדש מחמת אותם עמודים של דברי תורה, כי רובו חול וממילא מגמת הדפסתו לשם חולין (להלן יא, יט).

משום כבוד ספרי הקודש, לכתחילה אין להחליף חיתול לתינוק בפניהם (עי’ שו”ע יו”ד רפו, ה; שועה”ר או”ח מה, ג). ובשעת הצורך אפשר להחליף חיתול בפניהם, הואיל וחוסר הכבוד הוא רק לרגע קצר, וכדרך שמותר למי שמניח תפילין לעבור בשעת הצורך במבואות מטונפים (שו”ת רמ”ע מפאנו נט; מ”א מג, יא). וטוב שיחצוץ בגבו בין התינוק לספרים, או יפנה את ראש התינוק לכיוון הספרים (איסור תשמיש המיטה בפני ספרי קודש מבואר בפנה”ל שמחת הבית וברכתו ב, יז).


[16]. כתב הרמב”ם (שו”ת רס”ח), שאין להיכנס לבית הכסא עם טלית שיש עליה פסוקים, אבל במה שאינו חייב שרטוט מותר. לעניין חובת שרטוט, למדנו (לעיל ח, י, 11), שכבר לשלוש מילים מפסוק יש חשיבות, וממילא אין להיכנס עמהן לשירותים. אמנם רק כאשר כתבו את שלוש המילים לשם לימוד יש להן חשיבות, אבל המשלב באגרתו דברי מליצה מפסוקים, לרוה”פ אינו צריך לשרטט, כי אין להן חשיבות של פסוק (שו”ע רפד, ב; לעיל ח, 11). עוד למדנו לגבי מטבעות שהטביעו עליהם שמות קדושים, שהואיל ולא התכוונו לשמות שתהיה בהם קדושה, אלא רק לזיכרון, אין בהם קדושה (חוו”י טז). על פי זה, כאשר כתבו על חולצה שלוש מילים מפסוק כפתגם מליצי בלבד, אין איסור להיכנס בה לשירותים. אלא שפעמים רבות ישנה התלבטות, האם מדובר בפתגם מליצי כדרך המשלבים באגרת, או כפסוק שנועד לבטא רעיון מקודש. בנוסף, יש סוברים שגם פתגם מליצי שמקורו בפסוק נחשב כפסוק (ש”ך רפד, ב; לעיל ח, 11). לפיכך, כאשר ברור שמדובר בדברי תורה, כגון “ואהבת לרעך כמוך”, או “טובה הארץ מאד”, נראה שצריך להחמיר (גם אם יכתבם בכתיב מלא). ואף שלמדנו שלדעת רבים אין קדושה במטבעות שיש עליהם שמות שלא הוטבעו לשם קדושה, השימוש בהם לא נחשב ביזיון. ואילו כאן, שהכיתוב בולט, יש ביזיון בכניסה עם מילים של פסוק ומצווה לשירותים. ואע”פ כן, בשעת הדחק, כגון שיתבייש אם יצטרך לפשוט את חולצתו, אפשר לצרף את סברות המקילים ולהיכנס בה לשירותים (ראו שאילת שלמה ג, רצט). כאשר פחות ניכר על המילים שהן מפסוק ומצווה, כגון: “ממני תראו וכן תעשו”, או “קום התהלך בארץ”, טוב להחמיר, והמיקל יש לו על מה לסמוך.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן