אף שנוהגים לקיים ברית מילה בבית כנסת, רבים נמנעים מלקיים בו חופה, הואיל וקהל גדול משתתף בה, וקשה לשמור על כובד הראש והצניעות הנדרשים בבית הכנסת.
ויש נוהגים לקיים חופה בבית הכנסת תוך הקפדה על הפרדה בין גברים לנשים כמקובל בבית כנסת, אבל את הסעודה אין מקיימים בבית הכנסת, הואיל ורגילים לשמוח בה שמחה יתרה ומשוחררת. ובשעת הצורך, כאשר הקהל מונה עשרות אחדות, יש נוהגים להקל לקיים גם את סעודת החתונה בבית הכנסת, תוך הקפדה על כללי הכבוד והצניעות.[8]
[8]. בעבר היו שנהגו באשכנז לקיים את החופות בבית הכנסת (ראו רמ”א יו”ד שצא, ג; בית שמואל ל, ט). אולם בהמשך רבים מיוצאי אשכנז נהגו לקיים את החופה תחת כיפת השמיים, וכך התבטל המנהג לקיים חופות בבית הכנסת (משאת בנימין קט, חת”ס אה”ע צח). לא זו בלבד, אלא שיש אומרים שאחר שנהגו שלא לקיים חופות בבית הכנסת, אסור לקיימן בו (אמרי אש או”ח י; שואל ומשיב תליתאה א, קפב; ראו פנה”ל אמונה ומצוותיה כח, ט). אך מקרב יוצאי ספרד ומקצת יוצאי אשכנז, יש נוהגים לקיים חופות בבית הכנסת (נהר מצרים קידושין יד). אבל סעודת הנישואין שמטבעה יש בה שמחה משוחררת, אין לקיים בבית הכנסת. אך אם בפועל מספר המשתתפים בסעודה מועט, דינה כסעודת שבע ברכות וברית מילה, ואזי בבית כנסת שנוהגים להקל לקיימן, מותר לקיים סעודת חתונה שקטה.
