עזרת נשים בכלל בית הכנסת, אך כיוון שבפועל מתפללים בה פחות אנשים ופחות פעמים במשך השבוע, נוהגים להקל בה יותר ולהחשיב את קדושתה כפחותה מקדושת בית הכנסת. לפיכך, מצד אחד, כיוון שעזרת נשים בכלל בית הכנסת, מותר לשבור את הקיר שבין עזרת גברים לעזרת נשים כדי להגדיל את עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים. ואין בזה איסור נתיצה בבית הכנסת. מאידך, נוהגים להקל בה יותר, ולכן גם בבתי כנסת שנוהגים להחמיר שלא לקיים סעודות מצווה גדולות, בשעת הצורך אפשר לקיימן בעזרת נשים.[10]
חדרי ספח שונים ישנם לבתי כנסת ולבתי מדרש, ומעמדם תלוי בייעוד שלהם, ויש לחלקם לשלוש מדרגות:
א) חדרי ספח שנועדו לקיום מניינים קטנים בקביעות, נחשבים כבית כנסת לכל דבר (מ”ב קנד, ג). אמנם לעיתים נוהגים באולם המרכזי של בית הכנסת כדעת המחמירים, שלא לקיים בו סעודות מצווה גדולות, ובחדר שנועד למניין קטן נוהגים כדעת המקילים לקיים סעודות מצווה גדולות, והכל לפי מה שנהגו.
ב) חדרי ספח שנועדו לשמש ככיתות לשיעורי תורה, ובשעת הצורך מקיימים בהם תפילות – לכתחילה יש לנהוג בהם כדין בית מדרש, אולם בשעת הצורך מותר לקיים בהם שיעורים במדעים ובשפות, כי יש בכך צורך מצווה, שעל ידי לימודם יוכלו להתפרנס כשיגדלו. ואם מתחילה התכוונו לקיים בחדרי הכיתות גם שיעורים במדעים ובשפות, נחשב כ’התנו על כך’, ואפשר להקל בכך לכתחילה (ראו לעיל הערה 7).[11]
ג) חדרי ספח שנועדו מתחילה לקיום סעודות ואירועים ולא לתפילות ושיעורים, אף שהם בכלל מבנה בית הכנסת, ולעיתים אף מתפללים בהם, אין בהם קדושה, ומותר לדבר בהם בענייני כספים ולקיים בהם כינוסים והרצאות של חול (מהר”ם שיק או”ח סט).
[11]. חדרי ספח שנועדו ללימוד תורה, וכן כיתות לימוד בישיבות, נחשבים כבית מדרש. לפיכך יש שאסרו ללמד בהם מדעים ושפות. כ”כ בשו”ת ויאמר יצחק יו”ד צט), רב פעלים (ח”ב או”ח כב), ישכיל עבדי (ח”א או”ח ז), ובית ברוך (יז, קו). אמנם רב האי גאון התיר ללמד ילדים שפות וחשבון בבית הכנסת אגב לימודי הקודש שלומדים שם (אוצר הגאונים מגילה קפא). ובציץ אליעזר (ט, טו), ביאר שההיתר בבית המדרש ולא בבית הכנסת, משום שבית המדרש נחשב ביתם של התלמידים. וכ”כ יבי”א (ח”ז או”ח כא), והעיד שבישיבת פורת יוסף “היו מורים לחשבון וכתיבה מלמדים בכיתות שהיו לומדים בה כל היום לימוד קודש” (שדינם כבית המדרש), וכשאין מקום אחר מותר משום ביטול תורה, וחיזק את דבריו מפוסקים נוספים.
