ההיתר למכור דבר שבקדושה שאינו נצרך, כדי לקנות במקומו דבר מקודש ממנו, הוא לכתחילה (פרישה, א”ר, מ”ב קנג, ג). אך כדי לקנות דבר קדושה באותה רמה – לכתחילה אין למכור, ובשעת הצורך מותר. לדוגמה, כאשר בית הכנסת צר מהכיל את המתפללים, כיוון שיש בכך צורך, מותר למוכרו כדי לקנות במקומו בית כנסת גדול. ויעשו זאת במקביל, כדי שלא יהיה רגע שיישארו בלא בית כנסת, כמבואר בהלכה ג (מ”ב קנג, יא).[8]
ספר תורה, הואיל והוא המקודש ביותר, אסור למוכרו לעולם. ורק בשעת הדחק, כשאין אפשרות לקיים את תלמוד התורה או כשאין אפשרות להשיא עניים או לפדות שבוי, מותר למוכרו לשם כך (שו”ע קנג, ו; ט”ז ד; מ”ב כד, באו”ה יג ‘לא ימכרו’, שעה”צ טו-יח; לעיל ט, ח).
כאשר יש לבית הכנסת ספר תורה שאין קוראים בו, מותר לנציגי הקהילה להשאיל או לתת אותו במתנה לבית כנסת אחר על מנת שיקראו בו, כי אין בכך הורדה מקדושתו (רמ”א קנג, יא; מ”ב סח).
לדעת רבים, רק לגבי ספר תורה שאין דרגה למעלה ממנו, הסתפקה הגמרא אם מותר למוכרו כדי לקנות במקומו חדש, אבל לגבי שאר תשמישי קדושה – אסור (המאור ור”ן מגילה ז, א, בשם רבנו אפרים; השלמה והמכתם על מגילה פ”ג). ויש אומרים שבדיעבד אם כבר מכר, מותר בשעת הצורך לקנות חפצים באותה רמת קדושה (מאירי מגילה כה, ב; מהר”י אבוהב). שתי הדעות הובאו בשו”ע (או”ח קנג, ד), ומכיוון שהדין מדרבנן, הכריעו רוב האחרונים להקל במצב שכבר מכר (פמ”ג משב”ז א; מחזיק ברכה קנג, א; יחו”ד ז, כו). ואם הדבר נעשה על ידי שטהבא”ה, הכל מסכימים שמותר להם למכור בית כנסת כדי לקנות בית כנסת נאה ממנו (שו”ת בני יהודה עייאש יב; אורח משפט או”ח קנא). ויש מקילים יותר, ולדעתם רק בספר תורה, משום כבודו, אסור למוכרו כדי לקנות בו ספר תורה חדש, אבל שאר חפצי קדושה מותר למכור לצורך קנייה של אותה דרגת קדושה (תוי”ט מגילה ג, א; מ”א קנג, ד; ערוה”ש קנג, ח; שואל ונשאל או”ח א, יז. ועי’ רשב”א מגילה כה, ב; כז, א). וכיוון שהדין מדרבנן, בשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם.
מפשט דברי הגמרא למדנו שאין למכור ספר תורה גם כדי לקנות בדמיו ספר תורה מהודר יותר, שכן החדש מטבעו מהודר יותר, ולמרות זאת הורו לאסור, כיוון שיש במכירה ביזיון מסוים (שו”ת הריטב”א קפח; ט”ז קנג, א; חת”ס יו”ד רנד; מהרש”ם ו, ג). ויש סוברים שאם החדש מהודר מן הישן – מותר, ובתנאי שאין חשש שתארע תקלה ולא יקנו את החדש (אבן השוהם כג; בית דוד יו”ד קלט; ברכ”י יו”ד רע, ה. ועי’ פת”ש רע, ו).