יד – הלכות ברכת ‘אשר יצר’

[3]. גם מי שנצרך לצינורית (קטטר) שמוחדרת אל שלפוחית השתן כדי להוציא את מימיו, יברך אחר יציאת השתן ‘אשר יצר’ (הר צבי או”ח א, ו). אם יש לקטטר פקק שכל כמה שעות פותחים אותו ועל ידי כך השתן יוצא, יברך בכל פעם אחר פתיחתו. ואם הוא מחובר לשקית שהשתן יוצא אליה כל הזמן, יברך פעם ביום ‘אשר יצר’ בכלל ברכות השחר, ויכוון בכך על כל מה שיתפנה במשך היום (נשמת אברהם או”ח ז’ בשם רשז”א; ציץ אליעזר יח, עח, ד).[4]. נחלקו הראשונים אם תקנו ברכת ‘על נטילת ידיים’ לאחר בית הכסא. לראב”ד צריך לברך אפילו אחר קטנים. לאביו של האגור, צריך לברך אחר גדולים. למרדכי אם הוא עומד ללמוד או להתפלל צריך לברך ענט”י. לרא”ש רק אם הוא עומד להתפלל וידיו נגעו במקום מטונף, צריך לברך ענט”י. לרשב”א רק בשחרית ולפני הסעודה תקנו לברך ענט”י, וכ”כ מהר”י אבוהב בשם רבנו תם, וכך המנהג, וכך נפסק להלכה (ב”י ושו”ע ז, א). וכיוון שאין מברכים, אין צריך נטלה. אבל יש הידור בנטלה, מפני שלדעת הראשונים שצריך לברך ענט”י ממילא תקנתם דרשה ליטול בנטלה (שלשון הברכה נתקנה על כלי הנטילה, עי’ רא”ש לברכות ט, כג). בספר היכל הקודש החמיר ליטול ג’ פעמים, ומ”א ז, א, דחה את דבריו. וכ”כ מ”ב ד, לט, וכך דעת רוה”פ. ובא”ח תולדות טז, כתב לשטוף ג’ פעמים ולא הצריך נטלה.

עד אימתי יכול לברך? לדעת שו”ע ז, ג, משמע שיכול לברך כל היום, ויותר מזה, שאם שכח וכבר התפנה פעם שנייה, יברך פעמיים ‘אשר יצר’. ובזה רוה”פ חולקים עליו, שאין מברכים פעמיים ‘אשר יצר’. אבל כל עוד לא נצרך להתפנות שוב, ישלים את ברכתו. ואם כבר התעורר להתפנות שוב, יברך ‘אשר יצר’ לאחר שיתפנה בשנית (מ”א, מ”ב ז, ו; שעה”צ ד, וכך דעת הפוסקים יוצאי אשכנז וחלק מהפוסקים יוצאי ספרד. ולדעת בא”ח ויצא יב, רק עד חצי שעה יכול לברך. וליחו”ד ד, ה, עד 72 דקות יכול לברך.

נחלקו האחרונים אם אפשר ליטול ידיים בכיור שבשירותים. יש מקילים (ארץ צבי קיא). ויש מחמירים (הר צבי א, נ). למעשה, בשעת הדחק אפשר להקל (מנח”י א, ס). ואם הוא שירותים ומקלחת, בשעת הצורך אפשר להקל. ולכתחילה, גם בשירותים ומקלחת עדיף שלא ליטול ידיים. (ועי’ ביבי”א ג, ב, שצורת הפתח יכולה להועיל בשירותים).