מצוות עשה מהתורה לקרוא קריאת שמע בלילה ובבוקר, שנאמר בפרשת שמע ובפרשת והיה אם שמוע: “בשכבך ובקומך”. וכן מצווה לזכור את יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר (דברים טז, ג): “לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ”, ומזה שנאמר “כֹּל יְמֵי” למדו שמצווה להזכיר את יציאת מצרים ביום ובלילה (משנה ברכות יב, ב). ולשם כך אומרים גם בלילה את פרשת “ויאמר” שבסופה מזכירים את יציאת מצרים. ואמנם פרשת “ויאמר” שייכת בעיקר ליום, שכן היא עוסקת במצוות ציצית שמצוותה ביום, מכל מקום נהגו גם בלילה לקיים את מצוות זכירת יציאת מצרים באמירת פרשת “ויאמר”, מפני שהיא שגורה בפי הכל (תוס’ יו”ט שם). ועוד, שיחד עם שתי הפרשיות הראשונות יש בהן רמ”ח מילים (כמבואר לעיל טז, יא), ויש באמירת שלושתן קבלת עול מלכות שמים שלימה (כמבואר לעיל טז, ד-ה).
הוסיפו ותקנו אנשי כנסת הגדולה לומר שתי ברכות לפני קריאת שמע ושתי ברכות לאחריה. הראשונה – “מעריב ערבים”, והיא ברכת שבח על חילופי הזמנים. השנייה – “אהבת עולם”, והיא שבח על אהבת ה’ לישראל ועל נתינת התורה. השלישית – “אמת ואמונה”, והיא שבח על הגאולה. שלוש ברכות אלו מקבילות לשלוש ברכות קריאת שמע של שחרית. והרביעית שנוספה בלילה – “השכיבנו”, בה אנו מבקשים מה’ שישמור עלינו בלילה ובשינה. נמצא שברכות קריאת שמע הן שבע, שלוש בשחרית וארבע בערבית, ואמרו בירושלמי (ברכות פ”א ה”ה) שנתקנו על שם הפסוק (תהלים קיט, קסד): “שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ” (ע’ לעיל טז, יב).
וכיוון שמצוות קריאת שמע, אמירת ברכותיה וזכירת יציאת מצרים, תלויות בזמן, נשים פטורות מהן (ע’ לעיל טז, ג). זמן קריאת שמע מתחיל בצאת הכוכבים, ונמשך עד חצות הלילה. בדיעבד אפשר לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה עד עמוד השחר.[2]
ואף שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן – הרוצה להתנדב ולקיימן יש לה זכות. וכיוון שממילא נשים נוהגות לקרוא פרשה ראשונה של שמע לפני השינה לשם שמירה, טוב שיכוונו גם לשם מצוות קריאת שמע, ויזכו על ידי כך במצוות קריאת שמע של לילה.
