כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו אותו במקומו בארון או על הבימה. וקל וחומר הוא, שאם לפני תלמידי חכמים מצווה מן התורה לעמוד כדי לכבד את התורה שלמדו, שנאמר (ויקרא יט, לב): “וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן”, קל וחומר שלפני ספר התורה עצמו מצווה לעמוד (קידושין לג, ב). גם מי שעוסק בתורה חייב לקום בפני ספר התורה. גם מי ששומע את קול הפעמונים שעל ספר התורה, ומבין שמוליכים אותו, חייב לעמוד (שו”ע ורמ”א יו”ד רפב, ב; פת”ש ג). ואף בשבת, משום כבוד התורה שיעמדו בפניה, מותר להוליך את ספר התורה עם פעמונים שמשמיעים קול (מ”א שלח, א). נוהגים ללוות מעט את ספר התורה בעת שמוליכים אותו מארון הקודש אל הבימה וכשמחזירים אותו (רמ”א או”ח קמט, א).
החובה לעמוד בפני ספר התורה בעת שמוליכים אותו היא בתנאי שספר התורה נמצא באותה רשות, כגון שהוא בבית הכנסת ומוליכים את ספר התורה מן הארון לבימה. וכן היושב בחוץ ורואה שמוליכים את ספר התורה בחוץ – חייב לעמוד. אבל היושב מחוץ לבית הכנסת, או בחדר סמוך לבית הכנסת, ורואה דרך החלון או הפתח שמוליכים את ספר התורה, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, אינו צריך לעמוד (ב”י ורמ”א יו”ד רפב, ב).
לאחר שספר התורה הונח במקומו – בארון הקודש, על הבימה או בחיקו של אדם שיושב על כסא, אין צריך לעמוד, מפני שהספר נמצא במקום המיועד לו באותו הזמן (ב”י ורמ”א רמב, יח; מ”ב קמו, יז).
כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד. ראשית, מפני שספר התורה נמצא במקומו הראוי לו. שנית, הוא נמצא בארון שהוא רשות אחרת. ואף על פי כן, נהגו להדר במצוות כבוד התורה ולעמוד, שכן דרכו של הארון להיות סגור, וכשהוא פתוח ראוי לכבד את התורה שנגלית לציבור (ט”ז יו”ד רמב, יג). אבל מי שחלש וקשה לו לעמוד, רשאי לשבת, ורק בשעה שיוליכו את ספר התורה מן ההיכל לבימה ומן הבימה להיכל, וכן בעת ההגבהה – יתאמץ לעמוד.
בעת שרוקדים בשמחת תורה עם ספרי התורה, נכון לכל הנמצאים בבית הכנסת להשתתף בריקודים, או לפחות לעמוד סביב הרוקדים כדרך שעומדים בשעה שמוליכים את ספר התורה. אולם מי שקשה לו לעמוד ולהשתתף בריקודים, רשאי לשבת בצידי בית הכנסת, שכן ניתן לומר, שבעת הריקודים מקומו של ספר התורה בידי הרוקדים, והרי הספר כמונח על הבימה. כיוצא בזה, כשם שלאחר שהרב הגיע למקומו בבית הכנסת או למקום שממנו יאמר את השיעור, אין צריך להמשיך לעמוד, למרות שהרב עומד ואף הולך אנה ואנה – כך אין חובה לעמוד כאשר רוקדים עם התורה (פנה”ל סוכות ז, 3).
