א – יסוד האיסור
א,א – האם יסוד מוקצה דאורייתא פסחים מז, ב: "המבשל גיד הנשה בחלב ביום טוב ואוכלו, לוקה חמש… (והשיב שם רבה לאביי): אפיק הבערה ועייל
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – האם יסוד מוקצה דאורייתא פסחים מז, ב: "המבשל גיד הנשה בחלב ביום טוב ואוכלו, לוקה חמש… (והשיב שם רבה לאביי): אפיק הבערה ועייל
ב,א – ביאור מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון כלל מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה, שלדעת רבי יהודה כל מה שאינו מוכן לשבת – מוקצה הוא,
ג,א – ענפים ועשבים מחוברים ענף מחובר הוא מוקצה, ורק אם יעשה בו מעשה, כמו לחברו לדלי כדי לשאוב מן הבאר, אינו מוקצה (שבת קכה,
ד,א – אתרוגים ומצות יד מוקצים מחמת חסרון כיס אתרוגים שנועדו למכירה לצורך ד' מינים, מצות יד שהוכנו לצורך מצוות אכילת מצה בליל הסדר –
ז,א – כלים שמלאכתם לאיסור שאין להם שום שימוש היתר עיין בהלכה שהסברתי שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, מפני שאינו מוקצה גמור,
ח,א – שהולכים אחר הרוב כלי שמיועד למלאכת איסור ולמלאכת היתר נידון עפ"י רוב תשמישו. אם רוב תשמישו להיתר, וכן מחצה על מחצה, דינו ככלי
ט,א – כלים שמלאכתם להיתר כתב במנו"א ח"א יב, א, שגם מלבוש הוא כלי שמלאכתו להיתר, שאין לטלטלו בחינם לדעת המחמירים. ואין נראה, וכפי שכתב
י,א – דברים שהיו מוקצים בין השמשות שו"ע שי, ג, דבר שהוקצה בין השמשות, אסור כל היום. מ"ב שי, יט, דווקא בדברים שהם בידי שמים,
יא,א – טעם לאיסור ביטול כלי מהיכנו הטעם העיקרי לאיסור לבטל כלי מהיכנו, מפני שהוא כסותר את הכלי, וכ"כ רש"י שבת קכח, ב, 'והא קמבטל',