הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ב – איגוד המינים

ב,א – איגוד הלולב – האם צריך קשר כפול

מנחות כז, א: "תניא: לולב בין אגוד בין שאינו אגוד – כשר; ר' יהודה אומר: אגוד – כשר, שאינו אגוד – פסול. מאי טעמא דר' יהודה? גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב, מה להלן באגודה, אף כאן באגודה. ורבנן? לא גמרי קיחה קיחה. כמאן אזלא הא דתניא: לולב מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו – כשר, כמאן? אי כרבי יהודה, לא אגדו אמאי כשר? אי רבנן, מאי מצוה? לעולם רבנן, ומאי מצוה? משום זה אלי ואנוהו". וכן מבואר בסוכה לג, א.

במרדכי הביא את דברי רא"ם שסובר שצריך לאגוד את הלולב בקשר כפול, שכן אמרו בסוכה (לג, ב): "תנו רבנן: הותר אגדו ביום טוב – אוגדו כאגודה של ירק. ואמאי? ליענביה מיענב! – הא מני רבי יהודה היא, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. – אי רבי יהודה, אגד מעלייתא בעי! – האי תנא סבר לה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא". הרי שלכתחילה צריך לקשור בקשר שאסור בשבת, וכן כתב שם רש"י. וכן נפסק בשו"ע תרנא, א.

אמנם ברמב"ם (ז, ז) לא כתב שצריך קשר שאסור בשבת אלא רק שמצווה לאגוד. וכ"כ הריטב"א במפורש שאין צריך קשר כפול. גם מדברי הראבי"ה שהובאו בב"י, לא ברור שמצריך קשר גמור.

במ"ב תרנא, ח, הביא מתשובת אגורה באהלך לג, שמנהג העולם שלא לעשות קשר כפול אלא לעשות כמין בית יד (קוישקלאך), וגם הוא כשר. וכ"כ בפמ"ג תרמז, א"א, א; וערוה"ש תרנא, ז.

ובבכורי יעקב תרנא, ז, ח, וחת"ס סוכה לו, ב, 'במינו', חלקו על דברי האגורה באהליך, והצריכו קשר גמור.

ב,ב – שיהיה שדרו של לולב גבוה טפח מההדסים והערבות

סוכה לב, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס וערבה – שלשה, ולולב ארבעה, כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח. ורבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח". במחלוקת שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן (עירובין מז, ב). ובטעם ההלכה כתב רש"י: "כשם שהוא גבוה במינו מכולן". ובמאירי (סוכה לז, ב) כתב, שהטפח הנוסף הוא מפני שהלולב עיקר, וצריך שתהיה נטילתו מפורסמת עד שיהיה ראוי לנענע.

כתבו ר"ן, ריטב"א, ומאירי, שגם כאשר ההדסים או הערבות ארוכים יותר מג' טפחים, צריך להאריך את הלולב טפח יותר. וכ"כ מגיד משנה ורבנו מנוח בדעת הרמב"ם (ז, ח); וכ"כ רי"ץ גיאת; שבלי הלקט שנח. וכ"כ בשו"ע תרנ, ב: "אין להם שיעור למעלה. ויש מי שאומר שאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה כמה צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם טפח".

ורבים כתבו שהלכה זו, שצריך שיהיה הלולב גבוה טפח מההדסים והערבות היא הלכה למשה מסיני (מבי"ט בקרית ספר הל' לולב ז; חת"ס סוכה מב, א; שפת אמת סוכה לב, ב). לעומת זאת, בשו"ת בנין ציון א, לג, כתב שטפח זה מדרבנן, שכל יסוד הנענוע מדרבנן וכ"כ בספרו ערוך לנר (נדה כו, ב). ועיין בחזו"ע עמ' שנט-שס.

לעצם הדין, בשו"ת בנין ציון א, לג, סובר שרי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור שלא הזכירו דין זה חולקים על כך. וכ"כ במטה יהודה עייאש. אבל רבים הבינו שאין כאן מחלוקת, ולמרות שהשו"ע כתב הלכה זו בלשון יש אומרים, לא מצינו מי שחלק על כך. וכ"כ ערך השולחן, וגם בעל בנין ציון עצמו כתב בבכורי יעקב תרנ, שאף שיש הידור בכך שההדסים יהיו ארוכים, מ"מ צריך להקפיד שיהיה שדרו של הלולב גבוה מההדסים טפח. ובחזו"ע עמ' שסא-שסב, חיזק עמדה זו.

ולכאורה, הואיל ואפשר לצאת ידי המצווה בלא איגוד, אם ההדסים והערבות ארוכים יותר, אפשר לקיים את המצווה בלא איגוד. אלא שאם רוצים לאגוד, צריך ששדרו של הלולב יהיה ארוך מההדסים והערבות טפח. כך נראה מרוה"פ, וכ"כ בהלח"ב ג, 3. אמנם רבנו מנוח סובר שגם כאשר לא אגדם, צריך ששדרו של הלולב יהיה גבוה מההדסים והערבות טפח. ועיין בכשרות ארבעת המינים עמ' קלט.

ב,ג – האם מותר לתלוש ענפי לולב ביו"ט לצורך אגידת המינים

בפשטות מותר, שאין איסור תולש בדבר שהוא תלוש, כמבואר ברמ"א שלו, ח. וכ"כ פמ"ג א"א תרנא, ג, לעניין עלה של לולב. ואמנם בשע"ת ג, כתב שהעולם נוהג להחמיר בזה, ואם שכח להכין מערב יום טוב ואין לו במה לאגוד את הלולב, היקל לקטוף בשינוי. ובפס"ת תרנא, ג, כתב את שיטתו כעיקר. אבל גם בכורי יעקב ה, ומהרש"ם היקלו, וכ"כ בחזו"ע עמ' שדמ.

ב,ד – האם מותר לתלוש ענפי לולב שהוקצה למצווה לצורך איגודו

כתב בארבעת המינים השלם עמ' קכא ועמ' קפא, עפ"י מהרש"ם, שמותר לתלוש ענפים מלולב שהוקצה למצווה לצורך איגודו, אבל לצורך לולב אחר אסור. ואם העלים הם מתחת לד' טפחים הנצרכים למצווה, מותר אף לצורך לולב אחר. וכתב שלכאורה זה רק לפי הרא"ש ומ"א תרמ"ט יט, שהיותר משיעור לא הוקצה, ולכן מותר לאכול מיום שני ואילך מהאתרוג ובתנאי שישאיר בו שיעור כשר, אבל לריטב"א והגר""א שסוברים שאסור, כמו בעצי סוכה שגם מה שמעבר לנצרך למצווה הוקצה, אסור ליטול גם מעבר לד' טפחים. ובמ"ב תרמט, מא, לא הכריע. אלא שביאר שטעם הריטב"א משום שסובר שפסול חסר משום הדר, ואף שלמעשה לדעתו פסול הדר רק ביום הראשון, מ"מ אין זה הידור, ולכן אוסר לאכול ממנו גם בשאר הימים. ואילו לרא"ש פסול חסר מפני שאינו תמים, ולכן אין בזה פגם הידור בשאר הימים. אבל בלולב, שאין פגם הידור אם יטול עלה מלמטה, מותר לכל הדעות. ע"כ.

ועדיין צ"ע על זה, שאפילו לצורך הלולב עצמו, מדוע יתלוש ממנו ענף ויפגום בזה מעט מיופיו ושלימותו, הרי אפשר לקיים את מצוות האגידה בשאר חוטים. וכנראה כתבו על פי הנהוג לאגוד בענף של לולב, אבל נראה שאם יקשור בחוט אחר ירוויח שלא יפגום בשלימות הלולב.

תפריט