ז – כלים שמלאכתם לאיסור

פורסם בקטגוריה פרק כג - מוקצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-23-07/

ז,א – כלים שמלאכתם לאיסור שאין להם שום שימוש היתר

עיין בהלכה שהסברתי שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, מפני שאינו מוקצה גמור, כי יש לו גם שימושי היתר. ולפי זה, אם אין לו שימושי היתר, לכאורה אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו. ובארח"ש יט, הערה כא, ובמאמר א' בסוף הספר סיכם, שלדעת המאור אכן אסור לטלטל אותו. וכ"כ רע"א, פמ"ג א"א שח, יב, וחזו"א מד, יג. וכן הורו רשז"א וריש"א. לעומת זאת משמע שהמ"א שח, יח, מיקל, וכ"כ שועה"ר שח, פה, ובית מאיר שי, ז. ולכך נוטה מ"ב שח, לד, שעה"צ רעט, ד. וכן הורה באג"מ או"ח ה, כב, לטלטל פמוטות שלא הדליקו בהם בשבת לצורך גופו ומקומו (ומסתבר שהתכוון לפמוטות שאינן יקרות ומוקצות מחמת חסרון כיס).

והואיל ודין מוקצה מדרבנן, יד המקילים על העליונה. ויש לבאר שאין הולכים אחר כל כלי וכלי בנפרד, אלא כלל הכלים שמלאכתם לאיסור ראויים בדרך כלל גם לשימוש היתר, ולכן אין איסורם איסור גמור. בנוסף לכך, אין כמעט כלי שמלאכתו לאיסור שאי אפשר להשתמש בו גם להיתר, כמו להניח אותו על דפים כדי שלא יעופו.

ז,ב – ספק צורך גופו

משבת קכד, ב, למדנו שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור גם בשביל צורך שאינו בטוח, כמו לצורך אורחים שיש אפשרות סבירה שעתידים להגיע. וכן מותר לטלטל את הכלי ממקום שעלול להינזק כאשר יש אפשרות סבירה שיצטרכו אותו לצורך גופו באותה שבת (ארח"ש יט, י-יא).

ז,ג – לטלטלו לצורך גופו כשאפשר לעשות זאת בכלי שמלאכתו להיתר

    לדעת תוספת שבת (תחילת סי' שח), מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו אפילו אם יש לידו כלי שמלאכתו להיתר שיכול להשתמש בו, ואמנם אם היה אפשר לעשות זאת ביד, אסור היה להשתמש בכלי, אבל כיוון שממילא נצרך להשתמש בכלי, מותר גם בכלי שמלאכתו לאיסור. והביא ראיה משו"ע שח, טז, לגבי חלוק שכיבסו ותלו על כלי לייבשו, שמותר ליטול את הכלי מתוך החלוק אפילו הוא כלי שמלכתו לאיסור. הרי מבואר שאע"פ שיכל לשמוט את החלוק מעל הכלי שתחבו בו, ואז הכלי היה מיטלטל מן הצד (שמותר לצורך דבר המותר), מ"מ אין חובה לעשות כן ומותר ליטול את הכלי מהחלוק למרות שהוא כלי שמלאכתו לאיסור. וכ"כ במנו"א א, יב, טז, ויקו"י ח"ב עמ' תיג.

מאידך המ"ב שח, יב, פסק שאם יש לו אפשרות לעשות את מלאכתו ע"י כלי שמלאכתו להיתר, אסור לו להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור. וכ"כ כה"ח שח, כב, שש"כ כ, ח, וארח"ש יט, טו. ולכן, אין להשתמש בפטיש לצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפתח אגוזים. אולם אם אין ברשותו מפצח אגוזים, אינו צריך לטרוח ולשאול כלי זה משכנו, אלא יכול להשתמש בפטיש (שו"ת אג"מ ה, כא, יב).

בשעה"צ יג, הביא ראיה מהגמ' שבת קכד, א, שאסור להשתמש במקלות בשבת לצורך הפשטת קרבן הפסח משום שאפשר כדרבי אליעזר (שמניח ידו על כתף חברו). משמע שלמרות שהמקלות הם כלי שמלאכתו להיתר (שהרי היו מוכנים מבעו"י), אסור לטלטל אותם כיוון שאפשר בלעדיהם, וכל שכן שאסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור כאשר יש לו כלי שמלאכתו להיתר.

ז,ד – ליצור מצב שיצטרך אותו לגופו כשהמטרה הראשונה להצילו

היה הפטיש מונח במקום שעלול להיגנב, אם אין לו מפצח אגוזים, רשאי להחליט לאכול אגוזים, וכך יהיה מותר לו לקחת את הפטיש לפצח אגוזים, ואח"כ כבר יוכל להניחו במקום שמור (עיין מ"א שח, ח).

ז,ה – לצורך גופו של חבירו וצורך תינוק

מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך שימוש של חברו, אבל אין לטלטל אותו לצורך שימוש היתר של נכרי (מ"ב שח, לד, ארח"ש יט, טז). וכן מותר לטלטל אותו לצורך בהמה (תהל"ד שה, ז).

כתב בארח"ש יט, יב, שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כדי לשחק בו עם תינוק, כשאין אפשרות לשמחו בכלי אחר.

ז,ו – האם לתת מתנה נחשב צורך גופו

מובא בתוספות (שבת ס, א, 'לא') וברשב"א (ביצה טו, א, 'מותר לטלטלו'), שלשמח חבר במתנה הרי זה כשימוש לצורך גופו, ולכן מותר לשלוח בשבת כלי שמלאכתו לאיסור כמתנה. וכ"כ הארח"ש יט, יג.

מדברים אלו למד רע"א (סי' שו, דפוס יוהנסבורג) להתיר לשלוח מתנה לחתן ביום חתונתו בשבת נרות כסף. אולם כבר הזכרנו שלחזו"א מד, יג, וברית עולם, ויקו"י ח"ב עמ' שלד, ופס"ת רעט, א, פמוטות של כסף הם מוקצה מחמת חסרון כיס.

ז,ז – מדיני צורך מקומו

שש"כ כ, י, דווקא שצריך למקום שעליו הכלי, אבל כאשר אינו רוצה להשתמש במקום עצמו, אלא שהוא מפריע, כי אינו מכובד שיהיה פטיש על השולחן, אין זה צורך מקומו. ובהערה כה, כתב בשם חכם אחד, שאם בגלל הבושה לא יכניס אורח לאותו מקום, כבר נחשב לצורך מקומו.

מותר להוציא תפילין מחדר כדי להתיר עשיית צרכיו, כיוון שאסור לעשותם כשהתפילין שם (שש"כ כ, הערה כה, בשם רשז"א עפ"י 'ים יששכר').

ז,ח – כשמותר לטלטלו אפשר לכתחילה לעשות זאת ביד ולא מהצד

כאשר צריכים לפנות כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו, גם כשאפשר לעשות זאת בהטיית השולחן, מותר לקחתו ביד. ואף שבמ"ב שח, נז, כתב בשם א"ר שכאשר אפשר עדיף שלא לטלטל את המוקצה (הדפוס שעליו עושים את הנעל). שם הכוונה שלא יזיז כלל את המוקצה. אבל כשממילא יגרום להזזתו, אפשר להרים אותו ביד (חזו"א מט, ח, ארח"ש יט, כח).

ז,ט – האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אגב מאכל

כתב בשו"ע שח, ה, שיש מתירים לטלטל אותו על ידי כיכר ותינוק גם מחמה לצל (רא"ש וראב"ן). אבל כתב במ"ב כו, שהרבה ראשונים מחמירים בזה (השלמה, מאור, רשב"א כל בו). וכן החמירו האחרונים (ט"ז, גר"א, דרך החיים). אבל בהפסד מרובה כתב בשועה"ר (שח, כב) שאפשר להקל (שעה"צ כד).

ז,י – מכונת כביסה

היא כלי שמלאכתו לאיסור, ואם אין אדם רגיל להניח בה בגדים מלוכלכים עד שעת הכביסה, אסור לפתוח את הדלת שלה כדי להניח בה בגדים מלוכלכים. וגם אסור לסגור את הדלת שלה, אלא אם כן היא מפריעה למעבר או שיוצא ממנה ריח רע, שאז מותר לסוגרה כי זה נחשב לצורך מקומו (ארח"ש יט, נ).

ז,יא – צרכי פיקוח נפש אינם מוקצה

מכשירים רפואיים לצורך פיקוח נפש אינם מוקצה (ארח"ש יט, נז). וכן אקדח ורובה ומכשירי קשר במקומות שצריכים אותם אינם מוקצה, אלא הם כלי שמלאכתו להיתר (הרב גורן משיב מלחמה ב, סא; ארח"ש יט, סב).

מותר לטלטל מוקצה עבור חולה רגיל בלא שינוי, ויש מחמירים לכתחילה בשינוי (מ"ב שכח, נח). והזכרתי זאת בספר כח, 2.

ז,יב – כלי חשמל

ככלל מכשירי חשמל דינם ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלם לצורך גופם ומקומם. כגון: מאוורר, מצנן (מכשיר שמפזר לחות), מכונת כביסה, מייבש כביסה, מקרר, תנור אפיה כבוי, מכונית וכיוצא בזה. ולכן מאוורר שרוחו מפריעה, מותר לטלטלו.

אולם אם קבע להם מקום על מנת שלא יזוזו ממקומם, כמו מאוורר התלוי על הקיר ומזגן, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס (שש"כ כ, טו*). וכן מכשירי חשמל עדינים כמחשב ומצלמה, היות והבעלים מקפידים עליהם שלא לעשות בהם מלאכה אחרת, כדי שלא יתקלקלו, הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס (שש"כ כ, יט, יקו"י ח"ב עמ' שלד).

ז,יג – טלטול מכשירי חשמל שיש בהם חוט להט או גוף חימום

מבואר בשבת מד, א, ובשו"ע רעט, א, שאין לטלטל נר בשבת גם לאחר שכבה, כיוון שהשלהבת אסורה בטלטול, ובבין השמשות היה הכלי בסיס לה. והשלהבת אסורה בטלטול, משום שאסור לגעת בה משום מבעיר (ריטב"א שבת מז, א), או משום שאי אפשר לגעת בה מפני חומה הרב, והיות ואינה מוכנה לשימוש דינה כמוקצה מחמת גופו  (ארח"ש יט, הערה רמא, בשם הר"ש אויערבאך, ומנו"א א, כד, 101).

מכאן למדו רוב הפוסקים שאסור לטלטל כלים שיש בהם חוט להט או גוף חימום שפעל בבין השמשות, כגון: נורת חשמל המיטלטלת, תנור חימום, תנור אפיה, פלטה, רדיאטור ומיחם. כן כתבו שש"כ כ, טו*; שו"ת מנחת יצחק ג, מג; ילקוט יוסף ח"ב עמ' תכה-תכו; מנו"א א כד, לד; לוח המוקצה (לבעל שלמי יהונתן. אות מ, הערה 523, ואות פ, הערה 820); ארח"ש יט, קפא- קפד, וריש"א (שבות יצחק, פרק יד, עמ' קעד).

איסור טלטולם תקף גם בזמן שגוף החימום כבוי, משום שבבין השמשות גוף החימום דלק (עפ"י שו"ע רעט, א, מ"ב א). אולם אם יכוון אדם שעון שבת באופן שבבין השמשות גוף החימום יהיה כבוי, יהיה מותר לטלטל את הכלי לצורך גופו ומקומו בשעה שגוף החימום יהיה כבוי (עפ"י ביצה כו, ב, שו"ע שי, ג). ואם יתנה בדעתו שאינו מקצה אותם מדעתו למרות שהם דולקים בבין השמשות, לשו"ע רעט, ד, אינם מוקצה, ולרמ"א מוקצה.

רק בשלהבת, חוט להט וגוף חימום, אנו אומרים שהם אוסרים משום בסיס היות ויש בהם ממש, אבל זרם חשמלי אינו ניכר לעין ולא שייך שיאסור משום בסיס, "דכל זמן שלא נתגשם כח הלזה לאיזה דבר מוחש או נראה, פשיטא דמקרי דבר שאין בו ממש ולא שייך לומר בזה בסיס לדבר איסור" (שו"ת חלקת יעקב ג, קפא).

לעומתם, בשו"ת אג"מ או"ח ג, נ, 'אבל לדינא', אסר דווקא שלהבת משום שאינה כלי, מה שאין כן חוט להט וגוף חימום שנחשבים כלים, כיוון שנשארים תמיד ותשמישם להידלק ולהיכבות, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור. (בספר שבות יצחק, מוקצה, פי"ד, א, הרחיב בדעתו).

וכן החזו"א מא, טז, סבר שהאיסור לטלטל נר הוא משום שמא יכבה ומשום שאין רגילים לטלטלו. וכתבו בדעתו (מנחת שלמה יד, א, 'עתה', יקו"י ב, עמ' תכו, הערה כז) שיהיה מותר לטלטל כלים עם חוט להט וגוף חימום כיוון שאין בהם חשש כיבוי וגם אין להם קביעות מקום.

וכן רשז"א, במנחת שלמה יד, אות א, 'ואמרתי', סבר להתיר לטלטל כלים אלו לצורך גופם ומקומם, כיוון שחוט הלהט וגוף החימום שבתוכם קבועים ויש לראותם ככלי חשוב שראוי לטלטול. אלא שבספר מאורי אש (עמ' 78) אסר למעשה משום מיחזי כעובדין דחול. וגם משום שיש לחוש לתקלה שיחשבו ההמון כי היתר הטלטול הוא מחמת שאין זה אש גמור ויבואו גם להדליק ולכבות בשבת.

וקשה להבין את דעת המתירים, ורוה"פ החמירו להחשיב מכשירי חשמל עם חוט להט כמוקצה גמור. וגם אין בזה צורך של שעת הדחק, שכן ממילא מותר לטלטל בגופו מוקצה גמור לכל צורך.

פורסם בקטגוריה פרק כג - מוקצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן