עוגה שיש בה מילוי פרי או ירק (שטרודל, כרוכית – פאי), כיוון שהבצק והמילוי נאפו יחד, הרי שמדובר במאכל אחד, וכיוון שיש בו מיני דגן, גם אם הדגן מיעוט הוא העיקר, ולכן מברכים על העוגה 'מזונות'. וכן עוגה שתחתיתה בצק ועליה פרוסות פרי, כיוון שהכל נאפה יחד, הרי שזה מאכל אחד וברכתו 'מזונות'. ולברכה אחרונה, אם אכל מהבצק שיעור כ'זית', יברך על העוגה 'על המחיה'. ואם לא אכל מן הבצק שיעור כ'זית', אבל ביחד עם המילוי אכל שיעור כ'זית', יברך 'בורא נפשות' (ראו לעיל י, 14).
אבל אם אפו תחילה בסיס מבצק, ועליו הניחו קצפת או גלידה או גבינה או ג'לי, אם מה שהניחו על הבצק מרובה, כיוון שלא אפו אותם יחד, גם למה שהניחו על הבצק ישנה חשיבות עצמאית, ולכן צריך לברך על עוגה זו שתי ברכות (מ"ב קסח, מה). וכן בברכה אחרונה, יברך על כל אחד מהם בנפרד, על כ'זית' מהבצק – 'על המחיה', ועל כ'זית' ממה שמעליו – 'בורא נפשות'.
גלידה בתוך גביע העשוי ממיני דגן. אם מבחינתו הגביע תפל, וכל מגמתו להחזיק את הגלידה, מברך 'שהכל' על הגלידה ופוטר את הגביע. אבל אם הוא מעוניין בטעמו של הגביע, הרי שגם לגביע יש חשיבות, ולכן יש לברך גם על הגלידה וגם על הגביע. מצד סדר הקדימה עדיף לברך תחילה 'מזונות' על הגביע, אבל כאשר לא נוח להתחיל לאכול מהגביע, יברך תחילה 'שהכל' ויאכל מהגלידה, וכשיגיע לגביע, יברך 'מזונות' וינגוס מהגביע. בסיום האכילה יברך 'בורא נפשות' (ואם הוא מעריך שאכל מהגביע כ'זית', יברך גם 'על המחיה'. וראו לעיל י, יא).
קרמבו: כיוון שיש חשיבות גם לקצפת וגם לביסקוויט שתחתיו, יש לברך על הקרם 'שהכל' ועל הביסקוויט 'מזונות'. ובסוף, יברך על הקרם 'בורא נפשות', ועל הביסקוויט לא יברך, כי אין בו שיעור כ'זית' (חצי ביצה).
אבל על גליליות גדולות העשויות ממזונות ובתוכם גלידה, כיוון שהמזונות עוטפים את הגלידה, הרי הם מאכל אחד, ומברך עליהם 'מזונות'. ובסוף, אם אכל מהמזונות כשיעור חצי ביצה, מברך 'על המחיה' ופוטר את הגלידה. ואם אכל מהמזונות פחות אבל ביחד אכל שיעור חצי ביצה – מברך 'בורא נפשות'.[6]
