ככלל, נשים חייבות במצוות כגברים, זולת מצוות עשה שהזמן גרמן, שמרובן נשים פטורות. וכפי שאמרו חכמים במשנה (קידושין כט, א): "כל מצוות עשה שהזמן גרמא – אנשים חייבין ונשים פטורות".
אלו הן מצוות העשה שהזמן גורם את חיובן ונשים פטורות מהן: א) קריאת שמע של ערבית וקריאת שמע של שחרית (ובכללן זכירת יציאת מצרים, להלן טז, ג). ב) תפילין של ראש. ג) תפילין של יד. ד) ציצית. ה) סוכה. ו) לולב. ז) שופר. ח) ספירת העומר.[6]
ויש מצוות עשה שהזמן גרמן שלמדנו בתורה שנשים חייבות בהן, ואלו הן: א) אכילת מצה בליל פסח (פסחים מג, ב). ב) שמחת החג (פסחים קט, א). ג) קידוש של שבת (ברכות כ, ב). ד) תוספת עינוי ביום הכיפורים (סוכה כח, ב).
לדעת רוב הפוסקים, גם ממצוות מדברי חכמים שהזמן גרמן נשים פטורות, שכל מה שתיקנו חכמים כעין דיני התורה תיקנו. לפיכך, נשים פטורות מאמירת הלל בראש חודש. ויש אומרים, שנשים חייבות במצוות שתיקנו חכמים והזמן גרמן. ולכל הדעות, במצוות שתיקנו חכמים מפני הנס, נשים חייבות, שאף הן היו באותו הנס, והן: א) ארבע כוסות בליל הסדר. ב) מקרא מגילה.
ג) הדלקת נרות חנוכה.[7]
אבל בשאר המצוות, אין הבדל בין גברים לנשים, וכפי שמבואר בהמשך המשנה (קידושין כט, א): "כל מצוות עשה שלא הזמן גרמא – אחד האנשים ואחד הנשים חייבין". לדוגמה: נשים חייבות כגברים בקביעת מזוזה, בהפרשת תרומות ומעשרות, בנתינת הלוואה וצדקה.
עוד אמרו שם: "כל מצוות לא תעשה, בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא, אחד האנשים והנשים חייבין". לדוגמה, נשים חייבות להיזהר כגברים מאיסורי חמץ בפסח, ומאכילה ושתייה ביום הכיפורים. ולמרות שהם איסורים שתלויים בזמן, כיוון שהן מצוות 'לא-תעשה', נשים חייבות בהן כגברים.
יש כמה מצוות לא תעשה ששייכות לגברים בלבד, והן: 'בל-תקיף' את פאת הראש, ו'בל-תשחית' את הזקן בתער, ואיסור המיועד לכהנים זכרים שלא להיטמא למתים (קידושין שם).[8]
בפרק הבא נבאר בעזרת ה' טעם להבדל שבין גברים לנשים במצוות עשה שהזמן גרמן.
[6]. יש עוד מספר מצוות שנשים פטורות מהן מסיבות אחרות, והן: א) תלמוד תורה (היינו הלימוד לשם עיון והרחבה וקביעת עיתים לתורה, אבל הן חייבות בלימוד שנועד לדעת לחיות על פי הדרכת התורה, כמבואר להלן ז, ב). ב) כתיבת ספר תורה (ראו פניני הלכה חפצי קודש ח, ה). ג) קידושין. ד) פריה ורביה. (ראו פניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ג, שהמצווה הכללית שייכת לנשים ולגברים כאחד, אך חובת המצווה מוטלת על האיש).
ה) מילה. ו) פדיון הבן. סיכום זה הוא על פי הרמב"ם בספר המצוות (סוף מניין עשין, רמח). אמנם יש חילוקי דעות בחלק מהדינים, לדוגמה, לדעת השאגת אריה לה, נשים חייבות בכתיבת ספר תורה.
[7]. לרוב הפוסקים ובכללם, שאילתות, תוס', ר"ן, ריטב"א ורע"א, נשים פטורות ממצוות מדרבנן שהזמן גרמן. ולרש"י, ר"ת והמנהיג, נשים חייבות במצוות עשה שהזמן גרמן שחכמים תיקנו. ועי' בהליכות ביתה עמ' 36-38.
[8]. המשנה בקידושין עוסקת במצוות פרטיות אישיות שנוהגות כיום, אבל ישנן עוד מצוות כלליות שיש בהן הבדל בין גברים לנשים, כמצוות העדות שמחויבים בה הגברים, וכמצוות המלחמה לכיבוש הארץ שמוטלת על גברים, שדרכם לכבוש, ומצווה לנשים לסייע מהעורף (ראו פניני הלכה תורה עם וארץ יא, ח-י, ביאור הסוגיה בהרחבה).
לעומת זאת, מצוות היטהרות מנידה שייכת לנשים בלבד. ובמצוות חלה והדלקת נר בערב שבת, יש לאשה זכות ראשונה לקיים את המצווה לפני האיש.