משעה שעלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול או לשתות משקה קודם שיתפלל. וסמכו חכמים את דבריהם על הפסוק (ויקרא יט, כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם", ופירשו (ברכות י, ב): "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ועוד אמרו: "כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א, יד, ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" (גווך רומז לגאוותך), אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה – קיבל עליו מלכות שמים"?!
אבל מותר לשתות מים קודם התפילה, מפני שאין בשתייתם שום צד של גאווה. וכן מותר לאכול מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, שהואיל והם לרפואה אין באכילתם צד של גאווה (שו"ע פט, ד). לדוגמה, מותר למי שסובל מעצירות לאכול לפני התפילה שזיפים, הואיל והוא אוכלם לרפואה (עי' במ"ב פט, כד).
אשה שנתקפה ברעב עד שאינה יכולה להתרכז בתפילה, רשאית לאכול לפני התפילה, מפני שדינה כחולה שנאלץ לאכול, ואין באכילתה צד של גאווה (שו"ע פט, ד, ועי' מ"ב כו).
הנוהגות לצאת ידי חובת התפילה בברכות השחר והתורה (לעיל ב, ד), בנוסף לכך שראוי לאומרן סמוך לקימה מהשינה, נכון שיקפידו שלא לאכול או לשתות לפני אמירתן.