מצוות עשה מן התורה לקרוא קריאת שמע בלילה ובבוקר, שנאמר (דברים ו, ז): “ודברת בם וכו’ ובשכבך ובקומך”, בשכבך היינו בלילה, ובקומך היינו בבוקר. וכיוון שהיא מצוות עשה שהזמן גרמה, גברים חייבים בה ונשים פטורות ממנה.
תקנו חכמים לומר עם קריאת שמע של שחרית שלוש ברכות, שתי ברכות לפניה ואחת אחריה, ועם קריאת שמע של ערבית ארבע ברכות, שתים לפניה ושתים לאחריה (משנה ברכות יא, א). ברכות אלו הן השלמה ותוספת לעניינה של קריאת שמע, ויש בהן שבח והודאה לה’ על בריאת העולם והנהגתו. גם ממצוות אמירת הברכות נשים פטורות, שאף הן תלויות בזמן: ברכות קריאת שמע של שחרית זמנן עד סוף ארבע שעות, וברכות קריאת שמע של ערבית זמנן כל הלילה.
ואמנם יש אומרים שנשים צריכות להזכיר את יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, מפני שמצוות זכירת יציאת מצרים היא מצווה תמידית שנמשכת כל היום וכל הלילה. אבל כפי שיבואר בהמשך (הלכה ג) לדעת רוב הפוסקים, כיוון שחובת היום נפרדת מחובת הלילה, גם מצוות זכירת יציאת מצרים נחשבת תלויה בזמן, ונשים פטורות ממנה (שאגת אריה יג, מ”ב ע, ב).
ואף שנשים פטורות מקריאת שמע, מכל מקום במצוות האמונה נשים חייבות כגברים, ולכן ראוי שיקבלו על עצמן בכל יום עול מלכות שמים באמירת שני הפסוקים: “שמע ישראל” ו”ברוך שם” (שו”ע או”ח ע, א, מ”ב ה, כה”ח ה). והרוצה להדר בזה, תאמר את כל שלוש הפרשיות וברכת “אמת ויציב”, שמוזכרת בה יציאת מצרים, ותסמוך אח”כ גאולה לתפילה (ע’ לעיל ח, 4, שמעלת ברכת “אמת ויציב” קודמת לאמירת שלוש הפרשות).
עוד שתי מצוות שהזמן גרמן מוזכרות בקריאת שמע – ציצית ותפילין. וכבר למדנו (בפרק ג), שהנשים קולטות את אורן של המצוות שהזמן גרמן גם בלא לקיימן, ואשה שחפצה לקיים מצווה שהזמן גרמה, יש לה על כך שכר. אמנם את מצוות ציצית ותפילין לא נהגו נשים לקיים, מפני חששות שונים שלא כאן המקום לפרטן (רמ”א או”ח יז, ב; לח, ג). אולם את קריאת שמע וברכותיה כל אשה קוראת לפרקים, ויש נשים שמהדרות לאומרם בכל יום, וכן הנהיגו בבתי ספר רבים (ע’ לעיל ב, ח, 10; ח, ג, 4). לפיכך נלמד בהלכות הבאות את משמעות המצווה והלכותיה.
