נישואין צריכים להיות מתוך הסכמה לחיות יחד כל החיים. וכפי שנפסק ב’שולחן-ערוך’ (אה”ע ב, י): “לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה”. כמובן שאם תתעוררנה בעיות קשות ולא צפויות מותר ואף מצווה להתגרש, אך מלכתחילה התוכנית צריכה להיות לכל החיים. אבל המציאות לא פשוטה, וקורים מקרים של גירושין והתאלמנות, ואזי השאלה כמה זמן צריך להמתין עד הזמן שיהיה מותר להינשא בשנית?
קבעו חכמים שאסור לגרושה להתחתן בתוך שלושה חודשים לגירושיה, כדי שאם תלד אפשר יהיה להבחין בבירור אם הילד הוא בנו של הבעל הראשון או השני. וכן הדין לגבי אשה שהתאלמנה, אסור לה להתחתן בשנית כל זמן שלא עברו שלושה חודשים. וכדי למנוע כל טעות בעניין הזה, הוסיפו חכמים וגזרו, שאפילו אשה שאינה יכולה ללדת, כגון זקנה או עקרה, לא תתחתן לפני שיעברו עליה שלושה חודשים מזמן שנתגרשה או נתאלמנה (שו”ע אה”ע יג, א).
לגבי הגבר, לאחר גירושין אין חובה שימתין עד שיוכל לשאת אשה אחרת. אבל אדם שמתה עליו אשתו, אסור לו לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו כל שלוש הרגלים, כדי שעל ידי שמחת הרגלים יפוג כאב הזיכרון של אשתו המנוחה, ויוכל להיפתח רגשית לקשר חדש. למעשה, יוצא שאלמן צריך לחכות לכל הפחות מעט יותר מחצי שנה עד שיהיה מותר לו לשאת אשה בשנית, ולפעמים יצטרך להמתין כמעט שנה שלמה עד שיעברו עליו שלוש רגלים. במקרים מיוחדים של צורך גדול, כגון שיש לו ילדים קטנים שהוא אינו מצליח להתמודד עם הטיפול בהם, מתירים לו להינשא לפני כן (שו”ע יו”ד רצב, א-ב).
