ג – רגש ושכל בבחירת בן הזוג

ההחלטה עם מי להינשא מורכבת משני חלקים עיקריים, שכל ורגש. אם רק לפי השכל כדאי להתחתן, אך הרגש מסרב מאחר שאיננו מסוגל לאהוב את בן הזוג, ודאי שאין להתחתן. וכן להפך, אם לפי הרגש כדאי להתחתן עם בן זוג מסוים, אך השכל מתנגד וטוען שיחסים אלו לא יחזיקו מעמד, ולאחר זמן יפרצו מריבות ואי הבנות, ודאי שגם במקרה כזה אין להתחתן. כדי להתחתן צריך שגם השכל וגם הרגש יסכימו.

וכן מצינו בדברי חז”ל, מצד אחד הדרכות הפונות לשכל, שנועדו לקבוע אמות מידה לבחינת בן הזוג ובחירתו, כמו למשל ההדרכה לבדוק את טיבם של אחי הכלה, משום שרוב הילדים דומים לאחי הכלה (ב”ב קי, א), וכן בחינת המידות (עי’ יבמות עט, א; וקידושין עא ועוד), ובחינת הבריאות (יבמות סד, ב), וכדומה. ומצד שני קובעת הגמרא (קידושין מא, א), שאפילו במקום וזמן שנוהגים שההורים משדכים את בניהם ובנותיהם, חובה על החתן לראות את בת זוגו לפני החתונה, כדי שיראו אם יוכלו לאהוב.

בענייני הרגש קשה מאוד לקבוע כללים, שהרי כשם שפרצופיהם של בני האדם שונים כך הרגשותיהם שונות, וממילא קשה לקבוע הדרכות בתחום זה. אפשר בכל זאת לומר, שככל שמידותיו של האדם מתוקנות יותר, כך הוא יכול לסמוך יותר על רגשותיו, ולעומת זאת אדם שהוא בעל מידות רעות כגאווה, תאווה וכעס, מסתבר שרגשותיו יטעוהו בבחירת בת זוגו, כגון שהוא יחזר אחר אשה בעלת יופי חיצוני מכזב שעומד בסתירה לאופייה, או אחר אחת שאפשר לבלות איתה בחוץ אבל בתוך הבית החיים איתה יהיו דלים מאוד. וכן בחורה שמידותיה רעות תעדיף בחור מוחצן שיודע לעשות רושם, ואולי אפילו יצליח להיות עשיר, אבל מידותיו אינן טובות, והחיים איתו לא יהיו טובים ומשמחים.

גם בצד השכלי של ההחלטה אין הדרכות מוחלטות, כי האנשים שונים והכל תלוי באופי ובכישרונות המיוחדים, וממילא מה שמתאים לפלוני אינו מתאים לאלמוני. אך בכל אופן קבעו חכמים כמה כללים עיקריים בבחירת בן הזוג (כמובא בהלכה הבאה), ועל פי הכללים האלו יש להחליט. ומי שנוטה להתלבט, כדאי שיתייעץ עם אדם חכם ומנוסה שמכיר אותו היטב.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן