ד – ברכת ההדלקה

פורסם בקטגוריה פרק ד - הדלקת נרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ד,א – פתיחה

כלל נקוט בידינו שמברכים על המצוות לפני עשייתן (פסחים ז, ב). וכן כתב הרמב"ם (ה, א) לגבי הדלקת נרות שבת: "וחייב לברך קודם הדלקה…" וכך כתבו כמעט כל הראשונים, ומהם: סדר רב עמרם גאון; אורחות חיים (הדל"נ בע"ש יא); ראבי"ה א, קצט; או"ז ח"ב רנו; מרדכי שבת רצג; כל-בו סימן לא; שבה"ל נט בשם הגאונים ועוד. וכן מוכח מהב"י.

אולם כתב בשו"ת מהר"י וייל (דינים שבסוף הספר כט): "מקצת נשים נוהגים שמדליקים הנרות ואח"כ משימים ידיהם פרושות נגד הנרות ואז מברכין ואח"כ מסלקים ידיהם. הא דפורשים ידיהם כי היכי דליהוי עובר לעשייתם. ולא רצו לברך קודם הדלקה, דאם כן קבלו השבת ולא מצו תו לאדלוקי". וכתב הרמ"א רסג, ה, שכך נוהגים. וכן כתבו כל האחרונים יוצאי אשכנז, ומהם: לבוש ד; שועה"ר רסג, ח; ח"א ה, יא; ערוה"ש יג. וחלק מפוסקי הספרדים, ומהם: החיד"א במחז"ב רסג, ד; בא"ח ש"ש נח ח; חסד לאלפים.

ד,ב – הסבר המנהג לברך אחרי ההדלקה

ראשית נקדים, כי לפי מה שלמדנו לעיל בהרחבות (ג, ג, א), לדעת רוב הראשונים, אין קשר בין הדלקת נרות לקבלת השבת, וכ"כ רמב"ן, רא"ש, רשב"א ועוד. לעומת זאת דעת בה"ג ועוד הרבה ראשונים, המדליקה נרות מקבלת שבת בעת הדלקתה. ונחלקו הראשונים בדעת בה"ג: לדעת רוב הראשונים, אם תתנה בעת ההדלקה שאינה מקבלת את השבת, תנאה יועיל ויהיה מותר לה לעשות מלאכה אחר הדלקת הנרות. וכך דעת מהר"ם, מרדכי (שבת רצג), שבה"ל והגה"מ. ולדעת רבינו פרץ ומהר"ש, אין מועיל לה תנאי (לעיל ג, ג, ב). ונראה, שגם לרבנו פרץ ומהר"ש, שסוברים שחובה לקבל שבת בהדלקה, מ"מ מותר להדליק את הנרות אחר הברכה, שכל עוד לא סיימה את מצוות הדלקת הנרות, עוד לא קבלה את השבת. והראייה, שאפילו מהר"י ווייל עצמו, שממנו יתד למנהג הנשים, כתב בעצמו במקום אחר: "או יעשו הברכה טרם ידליקו והוי כדין וכשורה" (מובא בהלכות ומנהגים למהר"י וייל שנדפסו בספר זיכרון לר"ח שמולאביץ, ובמעדני אשר סי' כז).

ואף שמשמע לכאורה מר"ת, רבינו פרץ, ראבי"ה ומהר"ש, שכתבו שמקבלות שבת בברכה. נראה שכוונתם לבאר את טעם קבלת השבת, שהואיל והזכירו בברכה את השבת הרי שקיבלו את השבת. אבל אין ללמוד מדבריהם שאסור להדליק נרות אחר הברכה.

אמנם במ"א רסג, יב, הסביר את המנהג המובא ברמ"א: "דאם תברך קיבלה לשבת ואסורה להדליק". וכ"כ עולת תמיד ב; לבוש ד; מ"א יב; שועה"ר ח; ח"א ה, יא; מ"ב כז, ועוד. אולם נלענ"ד שאין כוונתם לומר שיש סוברים שאיסור גמור לברך ואח"כ להדליק, כי אין לכך מקור בראשונים. אלא שכוונתם שיש לחוש שמא תכוון ממש בעת הברכה שהיא מקבלת עתה את השבת, ואז יהיה אסור לה להדליק. ואע"פ שגם זה תמוה, מפני שסוף כל סוף הרי הברכה כדי להדליק, וברור שלכך היא מתכוונת, והווי כתנאי. אלא שאם אכן חשבה לקבל שבת בברכה, אולי לרבנו פרץ ודעימיה, התנאי כבר לא יועיל. וכיוצא בזה כתב בערוה"ש רסג, יג, שנשים אינן מורגלות בתנאים. עוד אפשר לבאר, שיש חשש שתכבה את הגפרור, ובזה כבר תחלל שבת. ולכן הקדימו להדליק לפני הברכה, באופן שקבלת השבת תהיה אחר כיבוי הגפרור. אלא שנראה שכל שהיא מתכוונת לכבות את הגפרור הרי היא כמתנה שלא לקבל את השבת עד לאחר כיבויו.

והנראה יותר להסביר, שאף שמותר לברך ואח"כ להדליק, מתוך שנהגו לקבל שבת בהדלקת הנרות, לא היה נוח לנשים לברך על השבת ומיד אח"כ לעסוק בהדלקת הנרות, שזהו האיסור המפורסם ביותר בשבת. אלא רצו להדליק בחול, ואח"כ לברך ולקבל את השבת. באופן שבברכת הנרות יקבלו בפועל את השבת. ויש בזה צד של הידור, שממש בעת שמזכירות את השבת בברכה מקבלות אותה. ומשום כך התפשט מנהגן בקהילות רבות.

למעשה, מי שהתבלבלה וברכה לפני ההדלקה, תוכל להדליק, שכך ההלכה לרוב רובם של הראשונים, ואולי אף רבנו פרץ יסכים לזה. וכ"כ למעשה בשש"כ מג, הערה קנה.

ד,ג – כיצד תהיינה עוברות לעשייתן במנהג לברך אחרי ההדלקה

למדנו שהזכיר מהר"י וייל, שהמנהג לכסות את העיניים בעת הברכה, ורק לאחר הברכה להנות מהאור. וכ"כ הרמ"א ואחרונים רבים (ערוך השולחן יג; קצוה"ש עד, ז ועוד). וביאר בשו"ע הרב (רסג, יא) ש"עיקר מצוות הדלקת נרות שבת אינה ההדלקה בלבד, אלא ההנאה והתשמיש לאורה היא העיקר, אלא שההדלקה היא התחלה והכנה למצווה זו". ואם כן כשעוד לא נהנתה מהנרות, נחשבת כמי שלא קיימה את המצווה. ועל פי זה כתבו כמה אחרונים, שעל הנשים להיזהר ליהנות מהאור מיד אחר הברכה, ואם ירצו לומר עוד תפילות, רק לאחר שיהנו מעט מהאור, ימשיכו להתפלל (הלכות שבת בשבת ד, מט). ועוד ביאר בישועות יעקב (רסג, ב), שהדלקת הנרות היא כמו כל מצווה שיש לה משך זמן, וכל זמן שהמצווה עדיין מתקיימת, עדיין נחשבות על ההמשך כעובר לעשייתן.

ד,ד – כשאשה עושה תנאי מתי תברך?

כתב בבאו"ה רסג, ה, 'אחר', שלפי רע"א וח"א, כשאשה מתנה שלא לקבל את השבת בהדלקתה, תברך ואח"כ תדליק. אולם בדרך החיים כתב שלא פלוג, ותמיד ידליקו ואח"כ יברכו. וגם בהדלקת נרות יו"ט נחלקו, ויש סוברים שלא פלוג. ע"כ. וגם בשש"כ מג, הערה קנה, הביא את שתי הדעות.

ואף שלעניין יו"ט נפסק שתברכנה תחילה, כאן נראה יותר לברך אחר ההדלקה, הואיל וכך נוהגות ברוב השבתות.

ד,ה – מנהג יוצאות ספרד

בב"י לא הזכיר כלל את דברי מהר"י וייל, ומשו"ע רסג, ה, משמע שמברכות לפני ההדלקה. וכ"כ מאמר מרדכי ד, וגדולות אלישע יז, שדעת השו"ע שיברכו לפני ההדלקה. וכ"כ יפה ללב רסג, א; שתילי זיתים רסג, יא, ועוד מפוסקי תימן (עיין בחזון עובדיה ע' קע).

ואע"פ כן, רבים מפוסקי הספרדים כתבו שהמנהג לברך לאחר ההדלקה. כ"כ החיד"א במחז"ב רסג, ד; בא"ח ש"ש נח ח; חסד לאלפים רסג, ו; כה"ח לד. ובגדולות אלישע יז, כתב: "מי שנהג כדעת ההג"ה לא יזוז ממקומו". וכיוצא בזה כתבו הפוסקים האחרונים, שמי שנהגה לברך אחר ההדלקה, תמשיך במנהגה. כ"כ בשו"ת יין הטוב סימן ט עמ' לט (לרב ניסים); אור לציון ח"ב יח, ג; שמ"ש ומגן ג, עא. (ע"ע מעדני אשר סימן כט, שהזכיר עוד פוסקים ספרדים רבים שכתבו לברך אחר ההדלקה, ומהם: הרב עזרא עטיה).

אמנם ביבי"א (ב, טז; י, כא), סובר בתוקף שצריך לברך קודם ההדלקה, ואם יברכו אח"כ תהיה ברכתן לבטלה, שכן הלכה כרמב"ם (ברכות יא, ו), שאם שחט או כיסה הדם או טבל ולא בירך, אינו חוזר ומברך אחר העשייה. וכתב שבנות ספרד שנהגו לברך אחרי ההדלקה צריכות לשנות מנהגם. ואף בת אשכנז שרוצה לברך לפני ההדלקה רשאית לעשות כן, אלא שתעשה תנאי פעם אחת בשנה שאינה מקבלת על עצמה את השבת בהדלקה.

ולעניין מה שכתב שאסור לברך אחר ההדלקה לפי השו"ע, השיג עליו באור לציון שם, שדעת השו"ע כרמב"ם רק לכתחילה, שהרי בסימן קסה, ב, כתב השו"ע לענין נט"י לאחר עשיית צרכיו, שאם רוצה ליטול רק פעם אחת מברך לאחר נטילה בשעת ניגוב ודלא כהרמב"ם. (ועיין שם שהוכיח עוד מהלכות נט"י). וכן יש להסביר על פי הישועות יעקב לעיל, שהדלקת נרות היא מצווה מתמשכת כציצית ותפילין, ולכן אפשר לברך אותה גם אחרי ההדלקה, וכן מוכח מדברי המג"א (רסג, יא), שאם אשה שכחה לברך מיד אחרי ההדלקה היא יכולה לברך גם אח"כ. וכ"כ אחרונים רבים: עולת שבת ד בשם מהר"י ברונא; א"ר י; תו"ש יב; פמ"ג א"א יא; כה"ח לו, ועוד. (ויש רבים שהגבילו שמותר לברך כל עוד לא הגיע זמן איסור ההדלקה).

ולכן נכון שכל אשה תמשיך במנהג שנהגו במשפחתה מדורות, ואם האמא שלה שינתה מן המסורת, תלך אחר הסבתא.

פורסם בקטגוריה פרק ד - הדלקת נרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן