ו – דיני כוס של ברכה

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-06-06/

ו,א – הערה 9 – כוס של ברכה

מתוך פניני הלכה ברכות ה, הערה 22: נחלקו במשמעות חי (שהוא מארבעה דברים שנוהגים לכו"ע), ולמעשה, כל הפירושים במשמעות 'חי' נפסקו להלכה. יש שפירשו שהכוס תהיה שלימה (תוס', שו"ע קפג, ג). ויש שפירשו, שבזמנים שהיה להם יין חי, היינו שאינו מזוג במים, ימזוג את היין החי לכוס, ורק אח"כ ימזגנו במים כפי שאמרו חכמים (ברכות נ, ב). ויש שפירשו, שייתן את היין מהבקבוק לכוס לכבוד הברכה (רש"י, רמ"א קפג, ב, מ"ב ח).

כפי שלמדנו בהערה 9, שני ההידורים שפחות מקפידים בהם הם "עיטור ועיטוף". נחלקו בגמ' (ברכות נא, א) מהו העיטור, לרב יהודה מעטרו בתלמידים שעומדים סביבו בעת הברכה, לרב חסדא מעטרו בכוסות נאים. ועיין בסוף הערה 9, בדעות השונות כיצד נכון לאחוז את הכוס באצבעות. ואפשר אולי לומר שעל ידי אחיזת הכוס בכל האצבעות ישנו עיטור. ומ"מ בכל אופן שנוטל את הכוס בכל אצבעותיו נוהג כראוי לאחת הדעות, וכך כתבתי למעשה. ויש שאמרו כי בזה שאין ממלאים את הכוס לגמרי, מקיימים העיטור, שהנותר בראש הכוס הוא כעין עטרה (אמנם בט"ז ד, ומ"א ד, דחו סברתם).

עיטוף, לבית יוסף ההידור הוא שיתעטף בטלית. וכיום, לנוהגים ללכת תמיד בכובע וחליפה, יתעטף בהם (מ"ב קפג, יא), וכפי שכתבתי בפניני הלכה ברכות ד, יב. וי"א שעצם זה שהוא מכסה את ראשו בכיפה, ומכסה את גופו כמו בתפילה, הרי שהוא מקיים עיטוף (רי"ו, ד"מ קפג, א).

ו,ב – מי שאינו יכול להגביה את הכוס טפח מעל השולחן

לאדם שידיו חלושות מאוד יש קושי להגביה את הכוס טפח מעל השולחן, ובמיוחד כשהוא יושב. ויש מי שאומר שאם יש לכוס בסיס או רגל, די שנמדוד שיעור טפח מתחתית בית-הקיבול של הכוס ולא מתחתית הרגל (ע' פס"ת קפג, י). ובתהלה לדוד סק"ג כתב, שגם עובי היד נחשב בחשבון הטפח.

מי שאינו יכול להגביה את הכוס מפני שידיו רועדות מאוד, בדיעבד אין הגבהת הכוס מעכבת, שכן למדנו ברמב"ם שרק ארבעה דברים מעכבים, ולגר"א ארבעה לעיכובא והשאר למצווה. ואמנם ברור שאם יש שם מי שיכול להגביה את הכוס, עדיף שהוא יקדש, שכן לדעת הגאונים יש לקיים את כל עשרת הדברים, וכן דעת הרא"ש. מכל מקום אם הדבר יגרום לבעל הבית עוגמת נפש מרובה, אפשר להקל שיניח את הכוס לפניו בעת הקידוש בלא להגביהה. ויתכן שגם הגאונים והרא"ש מסכימים לגר"א שארבעה לעיכובא והשישה למצווה.

לדעת המקובלים, גם איטר יאחז את הכוס ביד ימין, וכן נוהגים רבים. מ"מ גם המקובלים מודים שבמצוות דאורייתא כאשר נאמר יד חזקה, הכוונה לידו החזקה, בין אם היא שמאל בין ימין (כה"ח קפג, כט).

ו,ג – נתינת העיניים בכוס

אמנם עיקר הכוונה בנתינת העיניים בכוס – כדי שיתרכז בברכה, אבל המקובלים כתבו בזה סודות (ע' כה"ח קפג, כד), ולכן כתבתי שאם הוא נצרך לסידור, טוב שיהיה סמוך לכוס, וכך יראה גם את הכוס. ובמור וקציעה סי' קפג, כתב, שאף כי בתפילת עמידה טוב לעצום את העיניים, בברהמ"ז אין לעצום את העיניים אלא להסתכל בכוס. וכ"כ בכה"ח ל. וכתב בפס"ת יא, שמה שכתבו הפוסקים בריש סי' קפה, שבשעת ברהמ"ז יסתכל בסידור או יעצום עיניו, הכוונה כשמברך ביחיד בלא כוס.

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן