ט – איסור אכילה ושתייה לפני קידוש

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ט,א – האם אפשר להתחייב בקידוש לפני תפילת שחרית (הערה 12)

גם הסוברים שהאוכל לפני התפילה צריך לקדש, שהם מ"ב בבאו"ה סי' רפט, אג"מ (ח"ב ס"ס כו), ילקוט יוסף רפט, ג, אם ישתה אינו צריך לקדש, כי רק במקום סעודה יש חיוב קידוש, וכשאינו סועד, אין שייכות לקידוש. אבל אם הוא מתכוון לאכול, אסור לו גם לשתות לפני שיקדש, שהואיל ועשה את הזמן הזה לזמן סעודה והתחייב בקידוש, גם מים אסור לו לשתות לפני התפילה, כדין מי שלא קידש אחר התפילה. וכ"כ מנחת שבת עז, לה, ודעת תורה רפט, א.

כתב בשש"כ נב, הערה לה, בשם אורחות חיים רפט, ה, שאם יש שם מי שסיים תפילתו, עדיף שהחולה ישמע ממנו את הקידוש, שהוא חייב בקידוש לכל הדעות, ויאכל את מה שהוא נצרך.

כתב באג"מ (ח"ב סו"ס כו), שאם הוא צריך לאכול פהב"ב יקדש, אבל אם הוא אוכל מזונות מבושלים, אין צורך לקדש לפני התפילה. מפני שיש ספק אם מזונות מבושלים מועילים להיות סעודה במקום קידוש, שלמ"א רעג, יא, מועילים, ולשע"ת רפט, אינם מועילים. ואם כן למה יקדש וישתה יין לפני התפילה, כשאין ברור שהוא חייב בזה. ויש להוסיף כי האג"מ (ח"ב סו"ס כח) כתב, שהיה מקום לומר שאין צריך לקדש כלל לפני התפילה, אלא שלמעשה יש לנהוג כמ"ב שכבר הורה זקן. ולכן לדעתו אם די לחולה להסתפק בתבשיל מזונות, מוטב שיאכל אותו ולא יצטרך לקדש. ולרשז"א עדיף יותר שיאכל פהב"ב ויקדש, מאשר יאכל דייסה, שגם אז מסתבר שחייב לקדש, כדעת המ"א שמחשיב גם תבשיל מזונות כסעודה. עוד הוסיף, שאם יאכל פת פחות מכזית בכדי אכילת פרס, משמע שאינו צריך לקדש (שש"כ נב, הערה לז).

אמנם המנהג הרווח שאין מקדשים על אכילה שלפני התפילה. וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב ד, לב: "דכירנא בבחרותי כד הוינא מסתופף בצילא דמהימנותא אצל מרן הגה"ק מהרי"ד זצ"ל מבעלזא על ימים נוראים, ובראש השנה היה ציבור גדול עד למאוד, חסידים ואנשי מעשה, ובתוכם הרבה תלמידי חכמים. ולסיבת שזמן התפילה בר"ה היה מאוחר, ציבור גדול אכלו קודם התפילה, ולא שמענו ולא ראינו שאחד מהם יעשה קידוש מקודם". וכ"כ בשו"ת קרן לדוד פד.

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן